עמוד העבודה קלג

מי שחישב שהגיע לתכלית החכמה הוא סכל וכן אמר שלמה המלך ע"ה איש חכם בעיניו תקוה כסיל ממנו ובזה תבין מ"ש רז"ל המסתכל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור ראוי' לו שלא בא לעולם וכן אמרו בלשון זה מה שהזכרנו בסמוך דכל מאן דעייל ולא נפיק טב לי' דלא איברי וכן בכל מקום שרוצה להזהיר לבני האדם שלא יחקרו בהשגות דקות הנמנעות מלהשיגם בעודם בגוף ונפש ומי שחושק להשיגם ראוי היה לו יותר שלא יבא לעולם מאלו בא לעולם שעיקר ביאת הנשמה בזה העולם לתקן ולעשות מה שלא היתה יכולה לעשות מקודם כגון עשיית המצות שאין לנשמה איברים גשמיים שתעשה מצית גשמיים ובענין זה הפסידה שמקדם לא נתלבשה בחומר והיתה לה השגה ברורה ושלימה ועכשיו הפסידה ואת אבל מי שמאמין אמיתת ההשגה ההיא לא הפסיד ובמעשה המצות ירויח וכמו שאנחנו השפלים מאמינים ומשיגים שיש שכליים נפרדים מחומר גבוהים הרבה ממדרגתינו וכן יש גבוה על גבוה וגבוהים עליהם וכן יתרבה עילות ועלולים מעלול הראשון שהוא אד"ק שכל פשוט בתכלית הפשיטות שאפשר להיות בעלול נאצל ממנו עלול אחר פחות במדרגה ממנו וכן נתרבה מדרגות לאין תכלית עלות ועלולים עד הגיע הדבר אל הגבול והגשמות שהוא עולם השפל הזה וענין הגשמיים הראשונים מתחילין מגלגל היומי ולמטה מגלגל היומי הוא הגשם הראשון ולמעלה ממנו מעט אין שם שום בתי' מקום כלל כי שם מתחיל עולמות הרוחניים וידוע הוא כי הרוחניים אינם תופסין מקום כלל ועיקר אבל ענינם ומהותם הם שכליים פשוטים שכל גבוה בעל שכל כאשר הסברנו לך למעלה ומה שתמצא כתוב בדברי המקובלים וז"ל שם בס' מבוה"ש דע כי טרם שהאציל המאציל העליון את האצילות וכל העולמות היה הא"ס ממלא את כל המקום הזה אשר בו עומדים עכשיו ד' עולמות אבי"ע ולא היה שום דבר חוץ ממנו וכו' והנה אחר שהכל היה ממולא מן האור ההוא הנקרא א"ס ולא היה אז מקום פנוי הוצרך שהא"ס עצמו יצמצם מציאותו ואורו ויניח מקום פנוי להאציל בתוכו העולמות ואמנם מקום הצמצום הזה לא היה בצד מצדדיו רק באמצעותו ממש בנקודה אמצעית שבו וצמצם עצמו אל הצדדים בשוה מכל צדדיו ונשאר המקום פנוי באמצע והוא מקום עגול וכו' עכ"ל והנה אם תפרש המאמר הזה כפשיטות משמעות לשונו אתה נופל בכמה כפירות גדולות רח"ל ואתה הורס וסותר כמעט רוב עקרי האמונה והנה רב בעל שומר אמוני' העמיק הרחיב לדבר בפי' המאמר הזה בויכוח שני בדף ל"ט ע"ב בסימן ל"ד עד סימן כ"ב בדף מ"ג ע"א ע"ש דבריו הנפלאים העמוקים והאמתיים אבל עדיין קיצר מעט במקום שהיה לו להאריך יותר בהסברת הלשון וברוך החונן לאדם דעת שחנני דעה ובינה להסביר הדבר יותר וזה החלי בעזר צורי וגואלי. ואמשיל משל בתחלה לשני אנשים ושמם ראובן ושמעון וראובן הוא חכם גדול ועמוק יודע להבין ולהשכיל המצאות שכליות עמוקות ודקות ושמעון הוא חכם פשוט אינו יודע להבין ולהשכיל המצאות שכליות עמוקו' רק המצאות שכליות פשוטות ויותר מזה אין בשכלו יכולת להשיג והנה כל מה ששמעון יכול להשיג בודאי הגמור הוא שראובן ג"כ יכול להשיג וגם ראובן יודע היטיב עד כמה גבול שכל שמעון מגיע ויודע איזה דבר יכול להשיג ואיזה דבר אינו יכול להשיג אבל שמעון אינו יודע גביל שכל ראובן עד כמה יכול להתפשט שכל ראובן בהשגה לדעת איזה דבר יכול להשיג ראובן בשכלו ואיזה דבר לא יוכל ראובן להשיג בשכלו כל זה אינו יכול לידע השמעון הזה כי קצרה יד שכלו מלהבין שכל ראובן עד כמה מתפשט אבל ראובן הוא רוחב לב נבון ומשיג הוא את כל שכל שמעון עד תכליתו והנה כשראובן הזה משיג בשכלו המצאו' שכליות עמוקות והשיג ג"כ המצאות שכליות פשוטות שאינם עמוקות והנה זה הראובן הוא איש טוב גמור בתכלית ומטובעי להיטיב ולהשפיע משכלו והמצאותיו השכליות לשמעון הנ"ל והנה שמעון ג"כ חפץ מאוד מאוד לשמוע השכלות והמצאות מראובן וזה הדבר יודע שמעון היטיב שמטבע ראובן הטוב להשפיע ולהטיב לזולתו בתכלית ההטבה והנה רצונו של ראובן הטוב היה שיסביר לשמעון גם ההמצאות העמוקות אשר השיג בשכלו איך זה הראובן יודע עד כמה יכול להתפשט שמעון בשכלו ויודע היטיב שקצר שכל שמעון מלהשיג ההמצאות העמוקות לכן אינו מסביר אותם לו אבל מסביר לו ההמצאות הפשוטות אשר שמעון יכול להשיגם היטיב ומי גרם שראובן לא יוכל להסביר לשמעון ההמצאות העמוקות קיצר שכלו של שמעון גרם ולא רוע מזגי של ראובן שלא יחפוץ לגלות לשמעון מה שהשיג הוא כי אדרבה ראובן הוא טוב גמור ומטבעו להשפיע מאוד לאחרים כל מה שיכולין שאת לקבל ולהשיג וגם שמעון לא יכחיש אמיתת ההמצאות העמוקות בעבור שאינו יכול להבין אותם ולהשיגם כי בודאי יאמין שראובן הוא חכם גדול יותר ממנו אלא שאינו יודע עד כמה מגיע שכל ראובן אבל זה יודע שמעון היטיב שראובן הוא הטוב הגמור ומטבעו הטוב להטיב ולהשפיע משכלו לאחרים וא"כ יודע הוא שמעון שעיקר המניעה שלא יוכל ראובן לגלות לו ההמצאות עמוקות הוא קוצר שכלו וכמו שציירנו ערך שכל שמעון למד ערך שכל ראובן כן הוא ערך שכל לוי לנגד שכל שמעון וא"כ משיב שמעון שבודאי יש חכם גדול יותר ממנו והיא ראובן כמו שהוא משיג שהוא חכם גדול יותר מלוי. והנה במעמד שלשת האנשים האלה יצדק לומר ששמעון כולל ומקיף בשכלו כל שכל לוי שיודע היטיב עד כמה מגיע גבול שכל לוי ואיזה דבר ישיג לוי ואיזה דבר לא ישיג וכן שכל ראובן כולל וחובק בתוכו שכל שמעון ולוי שהם למטה ממנו במדרגה והנה