עמוד העבודה יג

ושפל בדעתי כאסקופה הנדרסת ויכוף את יצרי להשתעבד לאל צור ישועתי ומשגבי וינצור לשוני מרע משקרים וכזבים וליצנות ולשון הרע ורכילות ודברים בטלים ויזכני במיעוט שיחה ומיעוט שינה ובמיעוט תענוג ובמיעוט שחוק ובקבלת היסורין ולשמוח בחלקי ואהיה מן המזכים את הרבים ומצטערים בצרות אחרים ומקוננים על חורבן בית מקדשו וגלות שכינתו וגלות תורתו וגלות עם סגולתו ומי שאומר לעולמו די הוא יאמר לגלותינו ולאבלינו די וישלח לנו משיחו ייראנו נפלאות ויכירו וידעו כל יושבי תבל כי הוא לבדו מלך ולו יאתה המלוכה א"ם

ב רוך אתה ה' למדני חקיך ר יבה ריבה וגאלני לאמרתך חייני. ו אל תצל מפי דבר אמת עד מאוד כי למשפטיך יחלתי. כ חסדך חייני ואשמרה עדות פיך ב פקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך. נ ר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. א חלי יכונו דרכי לשמור חקיך ד רך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך. ואשתעשע במצותיך ואשר אהבתי. נ דבות פי רצה נא ה' ומשפטיך למדני:

י דיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך:

א ודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקיך. ב דרך עדותיך ששתי כעל כל הון י הי נא חסדך נחמני כאמרתך לעברך. א ת חקיך אשמור אל תעזבני עד מאוד. ב חקותיך אשתעשע לא אשכח דבריך:

ר חמיך רבים ה' כמשפטיך חייני:

ה דריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי:

מ אויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי. רבש"ע והר"מ שתתן לי כח וחוזק ואון ועוז ותעצומות ואומץ להתחיל ולגמור לכתוב מה שעוררתני לחבר חבור כולל יסוד האמונה ועמוד העבודה ולא יקרה לי שום מכשול ונזק ופחד וצער ודאגה ויגון ומניעה ועיכוב ובלבול ועצלות ומחשבה זרה בעולם ותשפיע עלי שפע השכל וחכמה ובינה ודעת ותבונה וזכרון והדריכני באמתך ודרך שקר הסר ממני ותורתך חנני ואזכה ללמוד וללמד לזרעי ולזרע זרעי לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתיך באהבה והאר עינינו בתורתיך ודבק לבנו במצותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך ולא נבוש לעולם ועד. ברוך ה' לעולם אמן ואמן הצעה לביאור מלות זרות דע כי אין דבר מובן הבנה ברורה אלא מצד הפכו המשל בזה אם יאמרו לאדם פירוש מלת מתוק לא יבינהו כלל כיון שלא טעם מעולם טעם מתוק כמו דבש וכדומה לו ואפילו אם יטעום אח"כ טעם דבש ויאמרו לו זה הטעם שטעמת בדבש הזה הוא נקרא טעם מתוק מ"מ לא יבין פירוש ענין מתיקות על בוריו משא"כ אם יאכילוהו אח"כ שרף מר כמו רוש שקורין בלשון אשכנז הלאס או עשב מר כמו לענה שקורין בל"א פאלין ואח"כ ישתוקק אחר דבש לאכלו ויברח מן לענה ורוש ויאמרו לו הטעם שטעמת בדבש נקרא טעם מתוק ומה שטעמת בלענה ורוש הוא נקרא טעם מר אז יבין היטב פי' וענין של שני המלות הללו של מר ומתוק כיון שכל א' הוא היפך חבירו ובא זה ולימד על זה משא"כ מי שלא טעם מימיו אלא טעם מתוק בלבד יבין ענין מתיקות קצת ולא על בוריו וענין מרירות לא יבין כלל כיון שלא טעם מעולם טעם מרירות וכן איש אחר שלא טעם מעולם טעם מתיקות אלא טעם מרירות יבין ענין מרירות קצת וענין מתיקות לא יבין כלל אבל אם יטעום טעם מתוק זה שטעם כבר טעם מר וזה שטעם כבר טעם מתוק יטעום אח"כ טעם מר אז יבינו השני אנשים הנ"ל ביאור ענין מתיקות וענין מרירות על בוריים. ומלבד מה שמבינים ביאור שני הענינים האלה על בוריין הבנה ברורה מבינים ג"כ על בוריין מעלת טעם המתוק וגריעות טעם המר בהעריכם טעם האחד " נגד טעם האחר משא"כ מי שלא טעם מעולם רק טעם מתוק ולא טעם מר אינו מבין מעלת וחשיבות טעם המתוק ואינו מבין רק העדר גריעות בטעם המתוק וכן מי שלא טעם מעולם רק טעם מר ולא טעם מתוק אינו מבין גריעות טעם המר מפני שלא טעם מעולם טעם יותר טוב ממנו אבל אם אח"כ יטעמו זה טעם המר וזה טעם המתוק אז יבחינו שניהם מעלת המתוק וגריעות המר בהעריכם המתוק לנגד המר והמר מגלה מעלת המתוק והמתוק מגלה גריעות המר וכן פי' בזוהר הפסוק וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך כי הנה אם לא הי' בעולם לילה וחושך רק אור ויום אז לא היו מבינים מעלת האור משא"כ עתה כשיש ג"כ מציאות חושך בעולם אז מתוך החושך ניכר יתרון מעלת האור מן החושך וגריעות החושך מן האור וכן הוא הענין במעלת החכמה שאם לא היה ענין הסכלות בעולם לא היה מבינים מעלת החכמה וזהו ביאור הכתוב וראיתי אני שיש יתרון לחכמה ומפרש מהיכן אני רואה יתרון מעלת החכמה מן הסכלות אני רואם ויתרון מעלת החכמה כמו שאנו רואים יתרון מעלת האיר מן החושך:

וכן ביאור מלת לבן ושחור לא יובנו מניינם על בוריים אלא כל א' מצד הפכו. המשל בזה לאחד שנולד במערה מתחת לארץ ולא ראה מאורות