עמוד העבודה קכז

ת התענוג של עולם הבא שלא יחשב לו היסורין א גיהנם לרעה ונמצא לפי דעת האדם או נחשבים אצלו היסורים ההם לרעה גדולה אעפ"כ הקב"ה

מביא עליו יסורי גיהנם בע"כ לפי שסוף סוף

היסורין ההם לטובתו וזכין לאדם שלא בפניו כלומר שלא מדעתו וזה דומה למי שאומר זכות הוא לעבד וצא מתחת יד רבו לחירות אע"פ שלדעת העבד ב היא לו דניחא לי' בשפחה כנענית דזילא לי' שניחא לי' ופריצא לי' מ"מ אנן סהדי שזו הטובה הוא תחת רבו אינה טובה אמתיית אצלו ויותר וב לו שיהי' בן חורין שזו טובה אמתיית אצלו נכנס תחת כנפי השכינה וסברא כזו כתבו התוס' פ"ק דקידושין דף ה' ע"א בד"ה שכן ישנה בע"כ וז"ל שם ויש מיישבים פירוש הקונטריס דודאי זה קרוי בעל כרחה מכירה של אמה העברי' שחוב הוא ואם היתה בת דעת לא היתה מתרצית אבל קידושי קטנה לא חוב הוא לה כמו מכירה וסופה ומדת להנשא ואם היתה בת דעת היתה מתרצת עכ"ל התו' ע"ש וכן שמעתי פירוש הפסוק ענני באמת ישעך שדוד המלך התפלל שהקב"ה ייטיב לו טובות אמיתיות אע"פ שלדעתו ידמה לו על הטובו' הם רעות מ"מ כיון שהקב"ה יודע שהם טובות אמיתיית אשר לבסוף גם דוד יבין שהם טובות אמתיות ישלח אותם לו אע"פ שלדעתו ידמה לו הם רעות מפני שאינו מבין מעלת הטובות כללא ומילתא יותר טוב הוא לאדם שיעשה לו טובות אע"פ שלדעתו ידמה לו שהם רעות משיעשה לו רעות אמיתיות אע"פ שלדעת האדם ידמה לו שהם טובות וזהו שאמר ענני באמת ישעך כלומר שהישועה שלך תהי' תשועה אמתיית ולא שתהיה תשועה לפי דעתי לבד ובאמת לא תהיה תשועה רק רעה כללא דמילתא כל מה דעביד קב"ה לטב עביד כמו שאמר דוד טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ומפי עליון לא תצא הרעות ובמה שאמר טוב ה' לכל רומז במלת לכל שהוא טוב ומטיב לרעים ולטובים כלומר אף לרשעים עצומים שמייסרין ביסורין קשים ומרים אעפ"כ טובה נפלאה היא אצלם במה שאחר המירוק יבוא לתענוג הרוחני ובלתי המירוק ההוא לא יוכלו לקבל תענוג הרוחני אח"כ ואם היה מצוייר שיוכל לבא לתענוג הרוחני ההוא בלתי המירוק ההוא חליל' וחס ושלום שיהיה ממרקו ביסורין על מגן כי מפי עליון לא תצא הרעות כי אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא אלא לפי שא"א לקבל התענוג הרוחני בלתי המירוק ההוא לכן ממרקו ביסורין והיסורין ההם הם הכנה לטובה העתידה הרוחניית נמצא אף היסורין מעצם הטובה נחשבים נמצא הוא טובה ומטיב תמיד אף בשעת מירוק היסורין והיסורין עצמם מביא עלינו לא בכעס וקצף כי אם מחמת נדיבות רק לשנוכל לקבל אח"כ התענוג הרוחני כמ"ש הכתוב וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מייסרך כי האב כאשר מייסר את בנו לא מחמת שנאה ורוגז אלא להדריכו בדרך ישרה וטובה ואע"פ שהבן חושב בדעתו שאביו עושה לו רעה ביסורין אלו אין חושש לדעתו של עתה כיוון שיודע לכשיגדל הבן ויהיה לו דעת יכיר ויבין שכל מה שהאב עשה לו יסורין הי' מרוב אהבתו אותו כן הענין ממש הנהגת הש"י עמנו לכן ראוי שנמסור נפשנו ונשמתנו אליו ית' ולבטוח בו שיתנהג עמנו על צד היותר טוב לנו ואפי' אם ייסרנו ביסורין קשים ומרים נקבל באהבה מאתו ית' ויומתק לנו היסורין כדבש שמחמת שמסייר אותנו בעוה"ז ביסורים נרוויח שלא נתייסר בגיהנם ביסורי נוראים ועצומים מאוד והנה בעבור הבטחון גמור ואמונה השלימה שאנו מאמינים שהש"י הוא הטוב והמטיב בתכלית ההטבה ושהעונש בגיהנם הוא יותר רע ומר מאור מאוד בעבור זה אנו מתמרקין ביסורין קטנים בעוה"ז שלא נצטרך לבא ליסורין נוראים בעוה"ב בגיהנם אפילו מי שהוא צדיק וחסיד גמור ולא חטא שום חטא מעולם כלל אעפ"כ טובה גדולה הוא אצלו יסורי העוה"ז על צד התמורה שחלף היסורין הללו יקבלו בג"ע תענוג נפלא מאוד בהשגה עצומה אשר הוא תענוג רוחני ותכלי' העדון ונשכיל במ"ש הכתוב אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ואלו הי' הדבר כאשר הפתאים חושבים שמה שמייסרין אותם הוא לרע להם א"כ מאי אשרי הגבר אם לא שיכפרו ויכחישו בעיקר הכתוב שאמר אשרי הגבר וא"כ הם כופרים גמורים וטוב מהם הנפל או נשכיל במה דאי' בפי' השוכר את הפועלים בבבא מציעא דר"א בר"ש אמר בכל לילה ליסורין בואו אחי ורעי והנה אנחנו רואים בחוש גודל חכמתו ובינתו של ר"א בר"ש בתורה אף לפי שכלינו הדל והכחוש שאין אנו יכולין לירד לסוף דעתו במאמריו המתוקים אעפ"כ גודל חכמתו מבהיל ויתפלא האדם על רוב תבונתו ואעפ"כ ביקש יסורין על עצמו ואם נאמר שמהיסורין של מוה"ז לא ימשך תקוה טובה באחרית מי הוא שוטה אשר ישתוקק ליסורין השתוקקות עצום ונמרץ כמו ר"א בר"ש אלא בהכרח שמהייסורין נמשך באחרים תענוג נפלא ונורא לכן רדף ר"א בר"ש אחר הטוב והמתוק לו ואע"פ שבני אדם אינם משכילים הענין היטיב כמו ר"א בר"ש ראוי לנו להאמין ולסמוך על גודל תבונות ר"א בר"ש ועל רוח קדשו של דהע"ה אשר אמר אשרי הגבר אשר תייסרנו יה והנה הפסוקים והמאמרי' המדברי' בגודל מעל' היסורין עצמו מספר ויש טורח בהבאתם ומי שיבקש אותם ימצאם במקומותם והנה מי שמאמין אמונה שלימה בגודל מעלת היסורין מרויח שאינו מרגיש כהם מרירות עצום מחמת השתקעו' מחשבתו בטוב התכלי' הנמשך מהם ויגל וישמח בו אף בעוה"ז והשמחה ההיא מכבה את ציור היסורין המשל בזה אותם הזוללים והסובאים הרודפים אחר תענוג העוה"ז כשאוכלים איזה דבר טוב ושמן ומוטעם ומתוק ישומו כל לבם ומחשבתם לטעם שבמאכל ההוא להבחין היטיב טעמו כמי שנותנין לו איזה