עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה קטו

Amud haAvodah 115 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

פשוט אשר בכח ההוא משכיל ההשכלה עמוקה והשכלה הפשוטה כי אותו הכח שיש בו להמציא השכלה עמוקה פשיטא וק"ו שיש בכחו להשכיל השכלה פשוטה אבל בצמצום כח שכלו שלא יתפשט בכל כח שכלו על כל גדותיו כ"א בצמצום ולא יעמיק בשכלו וזהו דומה לגבור שאוחז צנצנת של זכוכית דקה אם יאחזו אותו בכל כחו ישבר ובהכרח צריך לצמצם כחו לאחיזת הזכוכית כן יצמצם את שכלו ולא יעמיק בשכלו אבל זהו ודאי הגמור שמי שיש בכחו להשכיל השכלות עמוקות כ"ש שיש בכחו להשכיל השכלה פשוטה ועד"ז תבין בחי' חכמה הנשארת גנוזה בכתר לא שהיה בחי' בפ"ע ואור הכתר העודף על בחי' החכמה הוא בחי' בפני עצמה וא"כ יהיה הכתר ב' בחי' חס ושלום כי הוא אחדות פשוט אלא תצייר בשכלך כאלו רק העודף של אור הכתר על אור החכמה לבד נשאר שהוא אור א' פשוט ואעפ"כ בהכרת יש באור הכתר הפשוט שהוא שכל עמוק בחי' שכל שאינו עמוק נ"כ שהוא בחי' חכמה כי ישנו בכלל מאתים מנה ומ"מ אור הכתר אחר האצילו את החכמה הוא כמקודם האצילו את החכמה שכמו שעתה הוא אור פשוט כמו ק קודם האצילו את החכמה היה אור הכתר אור אחד פשוט ובצמצום כחו האציל את החכמה כשיעור שתרד מדרגת החכמה ממדרגת הכתר כשיעור שבין עילה לעלול וכן חכמה ג"כ צמצם כתר לאצילות הבינה וכן כל המדרגות כשהמדרגה העליונה רוצה להאציל מדרגה שלמטה ממנו בהכרח תצמצם כחה הרי בארתי לך על נכון ענין אחדות עצום ונמרץ עם היות שבחי' החכמה ג"כ כלולה בו וכן בכל מדרגה ומדרגה אין שם אלא אור אחד פשוט בתכלית הפשיטות והנה בענין אחדות הפשיטות אין שום הפרש בין ספירה עליונה לשלמטה הימנה אלא בענין הבהירות והעכירות וההסתר והגלוי כי אור בהיר מאוד כלומר שהוא שכל עמוק מאוד מאוד א"א לשכל התחתון ממנו במעלה להשיגו כי קצר יד שכלו להשיג עומק השכל שלמעלה הימנו מה שאין כן אור שאינו בהיר כל כך כלומר שאינו שכל עומק כ"כ אפשר להשיגו

לו ומעתה תבין מה שפירש האריז"ל מאמר הזוהר של פ' בשלח פרסות החיות כנגד כולם והובא במבוא פתחים דף ס' ע"ב בסי' אורות וכלים וז"ל שם כלל אמיתי בכל המדרגות שהעליונה גדולה מכל שלמטה הימנו והיינו דוקא במעלת האורות לא בגודל המקום עכ"ל מבוא פתחים והענין הוא כמ"ש בסימן הקודם שכל מדרגה התחתונה נשארת כלולה וגנוזה במדרגה עליונה נמצא כי מלכות דעשי' נשארת ביסוד דעשי' ויסוד דעשי' בהוד דעשי' וא"כ הרי בהוד דעשי' שני בחי' דיסוד ומלכות נשארו דאפילו אם תאמר שיסוד לבד נשאר הרי ביסוד עצמו נכלל כח המלכות ובנצח דעשי' נשאר שם בחי' הוד הכולל ב' מיני אורות דהיינו אור עצמותו ואורות יסוד ומלכות הרי א"כ שהנצח כלול מד' אורות ובת"ת דעשי' ה' אורות וכו' עד כי הכתר דעשי' כלול יו"ד אורות ובמלכות דיצירה כלול י"א אורות דהיינו אור עצמותו ואור עצמות י"ס דעשי' וכן כל מדרגה עליונה פוללת כל מה שלמטה הימנה ועכ"ז אין שם רבוי באיכות כלל כי כל אור כולל באחדות פשוט כל המדרגות שלמטה ממנה כמו שהסברתי לך במשל בסימן ל"ו ועוד אמשול לך משל והנה גוון ירוק שקורין צבע גרי"ן בל"א היא צבע פשוטה בפני עצמה בתחלת התחדשה והוייתה בעולם היא כן ואין שם גוון אחר מעורב כ"א גוון הירוק גרי"ן בלבד והנה יש עוד שני גוונים פשוטים שהם צבע געה"ל כחלמון ביצה וצבע בל"א וכשמרכיבין וממזגין היטיב צבע געה"ל וצבע בל"א יתילד מהם צבע ירוק בתכלית הירוקות שהוא צבע גרי"ן הרי שצבע גרי"ן שהוא צבע פשוט כולל באחדות גוונו וצבעו שני מיני גוונים צבע געה"ל וצבע בל"א וצבע געה"ל וצבע בל"א אין ניכר שם כלל כי אם צבע גרי"ן

לח ומעתה נבאר ענין שבירת הכלים ומיתת המלכים לפי מה שביארנו מהות הרוחניים שהם עצמיים שכליים כי הנה הראב"ד כתב בפירושו לס' יצירה בדף כ"ד ע"ב וז"ל שם אם יתאמץ החוקר לחקור על מה שאין בדעתו יכולת להשיג אף מה שהיה בכחו מקודם לכן להשיגו יחלש ולא יוכל להשיגו המשל בזה אדם שיש בכחו לישא שני ככרים ולא עוד אם יתאמץ וירצה להוסיף על משאו חצי ככר יחלש ולא יוכל לישא אפי' שני ככרים שהיה בכחו לישא בתחלה עכ"ל הראב"ד ודבר זה כתבוהו הרבה חכמים בספריהם ובראשם הרב הגדול הרמב"ם בס' מורה נבוכים והנה כשהשפיע המאציל על הכלים של עולם התוהו אור גדול מאוד יותר מעה שיש ביכלתם לסבול דהיינו שהשפיע עליהם אור שכלי עמוק מאוד יותר מדאי מה שאין בכח שכלם להשיג ולהשכיל עי"ז נחלש כחם שהיה להם בתחלה להשיג לא יוכלו להשיג אח"כ וזו ענין השבירה והמיתה של הכלים ההם כי עיקר החיות של הרוחניים העליונים הוא ענין השגה והשכלה וכשנחלש כת שכלם הרי נתמעט חיותה ולא נקרא מיתה ושבירה

לט ועתה נחזור לבאר ענין הצמצום מה שהזכרנו בסימן ק"ד וק"ה הנה כאשר האציל הא"ס את הא"ק שהוא העלול הראשון האצילו בתכלית השלימות היותר האפשרי בכחו לקבל כי הא"ס הוא הטוב הגמור ומטבע הטוב להיטיב והנה למה שא"ק הוא מחודש גמור שקדם אליו ההעדר לא היה יכול לקבל שלימות יותר מדאי לשישתוה למאצילו כי זהו דבר נמנע כמו שכתבו בסימן ל"ג בשם שומר אמונים ע"ש והנה בהכרח הוכרח מציאות א"ק לירד ממציאות בב"ת למציאות ב"ת והנה קשה מאוד יציאת ב"ת הבב"ת לכן הוכרח