עמוד העבודה קד

כי הא אור השכל ואור הגשמי נשתלשל כמה מדרגות ואור השכל מעילה לעלול ומעילה לעלול מדרגות אין מספר

יד והנה שם עצם הכלל של אורות העליוני' יתכן לקרותם אורות או שכליים או שניהם ביחד דהיינו אורות שכליית ומה שכנו המקובלים לאורות עליונים בשם רוחניים עיקר ושורש שם זה הוא מורה על ענין גשמיים ושם רוחניים הוא לשבר את האוזן לפי שאין לנו דבר דק בלתי נתפס כמו הרוח והאויר אף ששלהבת האש הוא יותר דק מ"מ מושג לחוש במראהו שהוא אדום אבל אויר אינו מושג לחוש שאינו דבר ממשיי וגם אינו בעל גוונים כלל רק שאנו משכילים בשכל מציאות האויר הפילוסופים הביאו ראיות הרבה על זה מקנה שריפה שקורין ביק"ס בל"א ומחביות סתומה מלאה מים אף כשיפתחו איזה נקב לא יצאו ממנו המים אם לא יפתחו בהם שני נקבים או מנפיחת השלחופית שהיא מקוה השתן של הבהמה אם יקשרנו בחוט למעלה נראית מלאה כמו אם מלאו במיני גשמיים וזה יורה הוראה ברורה שהאויר הוא גשם גמור ותופס מקום כמו כל הגשמיים ולכן הכינוי לאורות העליונים בשם רוחניים הוא לשבר את האוזן ושמם האמיתי הוא שכליים ששם שכל אינו מורה על ענין גשמי אבל השכל גם בבני אדם הגשמיים הוא רוחני כמו שאנו רואים שאין לאיזה ציור שכלי שיהיה לו אורך ורוחב וגובה ואינו תופס מקום כלל וכן שמם האמיתי היא אור דלא כמ"ש בשומר אמונים בהקדמה ב' בעיקר ה' אלא שורש ועיקר אור הוא אור השכל

טו ומעתה יתבאר ויושג לך תירוץ על קושית בעל שומר אמונים בויכוח שני בדף ע"ב ע"א בסימן מ"ו הקשה שם וז"ל איך יתכן שהרוחניים לא יהי' להם מקום כי אנה. יעמדו בעמדם אם הם באפס מקום והיכן יעלו וירדו בהתפשטותם ובהסתלקותם אם אין שם מקום והרי כל החכמה הזו סובבת על ב' קוטבים הללו של עליית ספירה בספירה והתלבשו' וירידת ספירה בספירה ותירץ שם בשומר אמונים מה שייחסו תואר מקום אל הספירות הוא בדרך משל ועצם הכוונה הוא אל מקום רוחני ולא אל מקום גשמי ח"ו עכ"ל בעל שומר אמונים והנה לכאורה קושיא חזקה הוא כי איך יתכן שיהי' איזה דבר במציאות ולא יהי' הדבר ההוא תופס שום מקום כלל ועיקר אפילו כחוט השערה וא"כ אנה הוא מציאות הדבר ההוא והנה בתירוצו לא תירץ עדיין היטיב קושי' הלז באמרו מה שייחסו תואר מקוה אל הספירות כוונתם אל מקום רוחני והנה עיקר קושית בעל שומר אמונים הוא מחמת שלא מצינו איזה דבר שיהי' במציאות ולא יהיה תופס מקום אבל אם היינו מוצאים איזה דבר שיהיה ביציאות ולא יהי' תופס מקום לא היינו מקשים כלל קושיא כזאת כי היינו יכולים לתרץ הרי מצינו ענין כיוצא בזה שהוא במציאות ואינו תופס מקום ולפי"ז כבר היינו יכולים למצוא ענין שהוא במציאות חזק בפועל ממש ואינו תופס מקום והוא ענין ציורים השכליים שאדם ארדה אותם בשכלו ודעתו או שמבין ציורים שכליים והמצאות שכליות של אדם אחר שחידש אותם מדעתו והרי הציורים השכליים ההם יש לה מציאות חזק בפועל ממש ואעפ"כ אינם תופסים מקום כמ"ש בסוף סימן י"ד ע"ש ולפ"ז לק"מ קושיית בעל שומר אמונים אבל לא תתרץ קושיא זו בסגנון זה דמצינו ענין כיוצא בזה דייקא ואורות העליונים הם ענין אחר לא זה הענין בעצמו אלא כיוצא בזה לא תבין כן אלא הרוחניים העליונים שאינם תופסים מקום עיקר מהותם הם שכליים אלא שהם אורות שכליים עצמיים כמו שהסברתי לעיל ענין עצם איר וענין הארה בסימן י"א ע"ש והם מבהיקים הרבה מאוד יותר מהארת שכלינו ואינה תופסים שום מקום כמו שהארת שכלנו שהם ההמצאות השכליות שאנו משיגים אינם תופסים מקים כמ"ש לעיל בסי' י"ב עיין שם

טז ואם תשאל ותאמר הרי אף ההמצאות השכליו' שאנו משיגים הם תופסים מקום על הנייר כשכותבין את ההמצאה ההיא כעין קושיות ותירוצי' שבתלמוד ומפרשיו תשובה לזה דע שכמו שענין גשמי אינו מושג בשכל כ"א בחוש כן להיפוך ענין שכלי א"א שיושג לחוש כ"א בשכל כמ"ש בשומר אמונים בויכוח שני סימן י"א בעיקר החמישי ע"ש היטיב ולפ"ז באמת אין הציור השכלי נכתב על הנייר אלא הדברים והמלות שהציור השכלי מוסבר על ידם הם הנכתבים על הנייר והציור השכלי הוא מתלבש בדברים הללו שזולת התיבות והמלות אין לנו שום תפיסה בציור השכלי לגודל רוחניותו ודקותו לכן בהכרח יתלבש הציור השכלי של ההמצא' ההיא במלות ותיבות הללו שהוא לבוש גס ועב וע"י הלבוש ההוא אנו יכולין להשיג ולהבין הציור השכלי ההוא אבל זולת הלבוש לא היינו יכולים להנות כלל מציור השכלי ההוא והלבוש הזה. שהם המלות והתיבות הוא הגוף של הציור השכלי והציור השכלי הוא נשמה לתיבות ומלות הללו ונותן ומשפיע במלו' ההם חיות וקיום וחיזק והמשך ראיי ונכון ומדובק מלה אחת בחברתה היטיב הדק מה שא"א לשנות סדר המאמר ההיא להקדים מלות שבסוף המאמר בתחלה ולאחר מלות שבתחלת המאמר בסוף שאם היינו עושים כן לא הי' מובן לנו זה הציור השכלי ע"י המלות ההם ולא היה למאמר ההוא שום הבנה כלל ועיקר והי' המאמר ההוא כמו גוף מת שאין בתוכו שם פנימיית וחיות אבל עתה שהמאמר ההוא מסודר באופן שיובן היטיב על ידו הציור השכלי הרי המאמר ההוא הוא חי וקיים כי יש בתוכו פנימיית נבחר והוא אור הציור השכלי