אלפי מנשה עה"ת צ

להוסיף עוד על זה דהנה כתב האר"י ז"ל בלק"ת בפרשה זו שכל המזונות הם מצד הגבורה וזהו ועל פיך ישק כל עמי כי וע"ל פי"ך גי' גבור"ה רומז אשר ישק כל עמי שהוא הפרנסה הוא מצד גבורה. והנה שלוה רומז על הפרנסה כי מי שיש לו פרנסה יושב בשלום ובשלוה וכמ"ש השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך ורז"ל אמרו כד מישלם שערי מכדא רמי תיגרא בביתא. וזהו ביקש יעקב לישב בשלוה ר"ל שביקש להמשיך פרנסה וכן מפרש ג"כ בספר א"נ לדרכו שם קפץ עליו רוגזו של יוסף רגז"ו גו' וע"ל פי"ך. של יוסף ר"ל ועל פיך הנאמר גבי יוסף דהכוונה הוא המשכת פרנסה וכנ"ל וזהו רגזו דייקא כי רגז הוא בחי' גבורה וגם רגז"ו גי' גבורה והפרנסה באה מצד הגבורה גם רגז"ו ש"ל יוסיף גי' שב"ת והמשכת הפרנסה הוא מן שבת. והיינו כשביקש יעקב לישב בשלוה להמשיך פרנסה קפץ עליו דרגא דיוסף והוא סוד שבת והמשיך פרנסה. ולפי"ז ממילא מ"ש רש"י ז"ל צדיקים מבקשים לישב בשלוה אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים וכו' בע"כ אין הפירוש שהקב"ה אומר כן בלשון תימה אלא הפירוש הוא שהקב"ה אומר כן בניחותא שלא די להם מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא הם מבקשים לישב בשלוה ומסכים הקב"ה לצדיקים וממלא רצונם כי רצון יראיו יעשה

א"י וישב יעקב בארץ מגורי אביו ובמסורה מגורי ב' דין ואידך מגורי אל חרב. הנה בפסוק מגורי אל חרב מביא רש"י ז"ל שני פירושים א' מגורי קיבוץ ואסיפה לשון אוגר בקיץ ב' מגורי לשון יראה כמו ויגר מואב. והנם לפי הפי' הראשון אשר מגורי הוא קיבוץ ואסיפה יש לפרש כוונת המסורה דהנה המג"ע כאן בפרשה זו ד"ה לך נא ראה כתב אשר ברית י"עקב ב"ארץ מ"גורי אי"ביו נרמז הארבע גליות י"ון ב"בל מ"די א"דום עיי"ש ונ"ל להוסיף עוד דנרמז בזה ג"כ התרין משיחין והוא עפי"צ דמפרש בת"ז תקונא שתיתאה הפסוק מי יתננו במדבר מלון אורחים דאינון ב' משיחין דמתמן קא עברון כך אתאן למפרק לישראל עיי"ש ולפי"ז יש לרמז כאן גם הב' משיחין דייתי למפרק לישראל מן גלותא כי הר"ת י"עקב ב"ארץ מ"גורי א"ביו הם ר"ת ו"תננו ב"מדבר מ"לון א"ורחים והענין הוא לדרכינו דהנה זמן הגאולה נאמרה בדניאל שהוא אלף מאתן תשעין ואיתא בת"ז בהקדמה וז"ל בגין דבררגא דיעקב תליא קץ דפורקנא דדרגי' אמת הה"ד תתן אמ"ת ליעקב דאיהו סי' א"לף מ"אתן ת"שטין ואית דמוסיף בי' קרוב ד' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת לדעת בארץ דרכך אוף הכי אר"ץ א"לף ר"צ לקיימא בהון אמית מאר"ץ תצמח כד יהון לבר כחושבן אר"ץ עכ"ל והנה ידוע שהגאולה תהי' מכח יצחק שהוא יהי' הגורם להגאולה כי הוא ימליץ טוב בעדינו וכדאיתא בש"ס שבת דף פ"ט ע"ב שיאמר יצחק אבינו פלגא עלי ופלגא עלך וגם בספרים רמזו אשר נחמ"ו נחמ"ו גי' יצח"ק כי הוא יהא הגורם להנחמה וזהו וישב יעקב בארץ אר"ץ הוא אילף ר"צ זמן הגאולה, וכדברי הת"ז הנ"ל ויעקב היינו דבדרגא דיעקב תליא קץ פורקנא דדרגי' אמ"ת דאיהו א"לף מ"אתן ת"שעין ואוף הכי "רץ א"לף ר"צ וכדברי הת"ז הנ"ל מגורי אביו מגורי פירושו קיבוץ ואסיפה וכנ"ל והיינו קיבוץ גליות אביו ר"ל מכח אביו והוא יצחק יהי' קיבוץ גליות כי יצחק ימליץ טוב בעדינו וכמאמרם ז"ל במס' שבת הנ"ל. וזהו מה שנרמז כאן בר"ת י"עקב ב"ארץ מ"גורי א"ביו הארבע גליות וב' משיחין וכנ"ל כי הפסוק מרמז כאן זמן הגאולה דבדרגא דיעקב תליא קץ פורקנא דדרגי' אמת ואביו יצחק הוא הגורם להגאולה וכנ"ל. וזהו שמשלב המסורה מגורי אל חרב כי א"ל חר"ב האלף בסוד אחד אלף עולה משי"ח ב"ן דו"ד משי"ח ב"ן יוס"ף עם שמותיהם מנח"ם נחמי"ה ור"ל מגורי היינו קיבוץ ואסיפה אל חרב שהן התרין משיחין

ולפי הפי' השני הנ"ל אשר מגורי הוא לשון יראה י"ל כוונת המסירה הנ"ל עפמ"ש בספר בני יששכר במאמר"ו לחודש תשרי מאמר י"ב סי' י"ז בשם תלמידי הבעש"ט דבאם נופל על האדם איזה יראה מבני אדם הרעים ולסטים ילמד עי"ז יראתו ית"ש ויעלה זאת למדת היראה לירא מפני השי"ת עיי"ש. וזהו כוונת המסורה מגורי אל חרב היינו שבאם יש לאדם יראה ופחד מפני חרב מגורי אביו יעלה היראה ההיא לאביו היינו לאביו שבשמים וכמאמרם ז"ל בש"ס ברכות דף ל"ה אין אביו אלא הקב"ה עיי"ש והיינו שילמד מזה יראתו ית"ש לירא מפני ית"ש

וישראל אהב את יוסף וגו' יל"ד דפתח וישב יעקב וגם אח"כ קאמר אלה תולדות יעקב יוסף וכאן קאמר וישראל אהב את יוסף והול"ל גם כאן ויעקב אהב את יוסף ועיין בספר חומת אנך מהגאון החיד"א שמדייק ג"כ כן ועיי"ש מ"ש בזה. ולדעתי נראה דהנה הטעם מה שישראל אהב את יוסף מכל בניו הוא כדכתיב בקרא כי בן זקנים הוא לו. והנה התרגום וגם רש"י ז"ל מפרשים בן זקנים הוא לו בר חכים הוא לי' כל מה שלמד