אלפי מנשה עה"ת נט

כפולה ועיין בלק"ת מהאר"י ז"ל שכתב אשר מרכא כפולה הוא ב' ווי"ן והוא יסודות או"א והחיבור ב' יסודות אלו כדי שיאיר יסוד אבא ביסוד אימא ויתמזגו הגבורות הנקרא יין ע"י מים היוצאין מיסוד אבא עיי"ש ולדעתי נראה לי בהקדם לבאר המסורה ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בדבר ב' דין ואידך תעלוזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים ומפרש הבעה"ט שאמרה רבקה ליעקב תעלוזנה כליותי אם תדבר מישרים ליצחק כדי שיברכך. ונ"ל בכוונת המסורה עפי' דרכו של הבעה"ט דהנה כבר הבאתי לעיל בשם המד"ר כאן בפ' זו דהא שאמר יצחק אל עשו שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה הן הארבע גליות ומפרש המגיע שרצה יצחק למסור לעשו כל הארבע גליות והקב"ה לא הסכים לזה ולא נפל לידו רק הגלות האחרון שאנחנו בו עיי"ש וכן איתא ג"כ במד"ר פ' תזריע פרשה ט"ו שהגלות האחרון שאנחנו בו הוא מכחו של יצחק עיי"ש והנה איתא במד"ר בפ' וישלח שכל הברכות שבירך יצחק ליעקב מלמטה ברכו הקב"ה מלמעלה וכו' וכי מאחר שברכו הקב"ה. למה חזר אביו וברכו שנאמר ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו אלא שראה יצחק ברוה"ק שעתידין בניו להגלות לבין אוה"ע א"ל בא ואברכך ברכות של גליות שיחזור עליך הקב"ה ויקבצך מבין הגליות עיי"ש והנה כתב האר"י ז"ל ע"פ חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו דהכוונה היא חנם הוא הסט"א דכל עבדוהו אינו אלא למגנא ולא בכסף תגאלו דלא להוי פורקנא מסטרא דחסד אלא מסטרא דגבורה שהוא זהב שתהי' הישועה ע"י בינה באמצעות הגבורה וז"ש ז"ל שעתידין ישראל לומר כי אתה אבינו על יצחק שהוא בחי' גבורה דגבורה איתאחדת בבינה וממנה יהא פורקנא. וז"ס יושב בשמים ישחק שיותן ש' במקום צ' כי ש' שורקת הוא בינה והוא תתלבש ביצחק הגבורה לעשות נקמה בגוים ובזה יפקון עיין מזה בלק"ת מהאר"י ז"ל בישעי' סי' נ"ב ובתהלים סי' ב' ובפרע"ח שער חג המצות פ"ז עיי"ש וזהו שאמרה רבקה אל יעקב לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים כי לך נא אל הצאן היינו שילך עבור ישראל שיהו' בגליות וכמ"ש בס' קה"י ערך צאן בשם הרד"ק והשל"ה שכתבו ע"פ ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם שישראל בגליות נקראים צאן אבל לע"ל יקראו אדם עיי"ש וגם נ"א גי' אדו"ם והוא גלות אדום גם בתיבת נ"א מרומזים כל הארבע גליות וכמ"ש במג"ע בפ' וישלח ע"פ הצילנו נא ובמג"ע על ואתחנן אופן מ"ח אשר נ"א ר"ת נ,בוכדנצר א"חשורוש והוא בבל מדי גם ר"ת ניקנור אינטיוכס שהם שרי יון גם ר"ת נ"ירון א"ספיונוס והוא גלות אדום עיי"ש וזהו לך נא א הצאן היינו שילך עבור ישראל שיהי' בגליות וקח לי משם שני גדיי עזים טבים שנ"ו גדו"י עזו"ם טבו"ם בתורה כתיב טבים חסר ו'] עולים מספר תקע"ה והוא סוד הגבורות וכמ"ש בפרע"ח שער ספירת העמר פ"ד אשר שער"ה העולה מספר תקע"ה הוא סוד הגבורות כי ב"ס מנצפ"ך עם עשרה אותיות שבהן ועם הכוללת החמשה גבורות גי' שער"ה עיי"ש ואעשה אותם מטעמים לאביך והוא יצחק גם לאבי"ך גו' ס"ג ושם ס"ג הוא בינה וכנודע [עיין בס' קה"י ערך ס"ג] ורמזה רבקה בזה שתתאחד גבורה עם בינה ועם יצחק לעשות נקמה בגוים ובזה יפקון מן גלותא וכדברי האר"י ז"ל הנ"ל. ומעתה הכי פי' המסורה ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו היינו ששמעה שרוצה למסור בידו הגליות וכדברי המד"ר הנ"ל אשר שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה הן הארבע גליות שרצה למסור בידו וקאמרה רבקה ליעקב תעלוזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים כי מישרים הם הגבורות שגבורות נקראים מישרים וכמ"ש בפרע"ח שער הקדושים פ"ד בשם הזהר והוא סוד לאומים במישרים עיי"ש וב"דבר ש"פתיך מ"ישרים ר"ת בש"ם ובשם הוא בינה וכמ"ש במקדש מלך על דברי הזהר פ' פנחס דף רמ"א ע"א בשם ספר ע"ה עיי"ש והיינו שאמרה רבקה אל יעקב שיבא אל יצחק עם בינה, וגבורה שע"י בינה וגבורה וע"י יצחק תהי' הגאולה וכדברי האר"י ז"ל הנ"ל ויצחק יברכהו שיבואו הגואלים לגאול את ישראל מן גלותא וכדאיתא במד"ר בפ' וישלח הנ"ל שברך יצחק ליעקב ברכות של גליות שהקב"ה יחזור עליך ויקבצך מבין הגליות וזהו שאמרו רבקה תעלוזנה כליותי כליותי דייקא כי כולי"א גי' ביניה וגם כליותי רומז על התרין משיחין משיח ביד ומשיח ב"י כי הב' כליות הם נגד ארי' ושור וכדאיתא בס' יצירה המליך אות ו' בהרהור וכו' וצר בהם שור בעולם וכו' וכוליא ימנית בנפש המליך אות ט' בשמיעה וכו' וצר בהשם ארי' בעולם וכו' וכוליא שמאלית בנפש עיי"ש הרי שהכליום הם נגד ארי' ושור וארי' הוא משיח ב"ד ושור הוא משיח ב"י וכדאיתא ברע"מ בפ' משפטים דף ק"כ ע"א משיח ב"ד דאיהו ארי' מימיני' ומשיח ב"י דאיהו שור משמאלי' עיי"ש גם הב' כליות הם נצח והוד וכנודע עיין בקה"י ערך כליות ומשיח ב"ד הוא נצח ומשיח ב"י הוא הוד וכדאיתא בזהר פנחס