אלפי מנשה עה"ת נז

יין זה סיני וגם יין הוא תורה שבע"פ דוקא וכדאיתא בזהר ייחי דף ר"מ ע"א יין וחלב תורה שבכתב ותורה שבע"פ וכוונתו הוא שחלב הוא תורה שבכתב ויין הוא תורה שבע"פ וכן מפרש במקדש מלך שם כוונת הזהר עיי"ש וכן הוא ג"כ בהדיא ברע"מ בפרשת עקב דף רע"א ע"ב אשר יין הוא תורה שבע"פ עיי"ש. ונ"ל דזהו הביאני אל בית היין וקאמר בית דוקא כי יין הוא תורה שבע"פ וכנ"ל לכך קאמר בית היין כו בית רומז על תורה שבע"פ וכמ"ש במק"א [והוא לעיל בפרשת בראשית] כי בית הוא מלכות ותורה שבע"פ הוא סוד מלכות וכנודע מהתיקונים בריש הקדמה אחרת שכתב מלכות הוא פה ותורה שבע"פ קרינן לה גם בית ר"ת ת"למוד י"רושלמי ב"בלי ולפי האמור מובן נמי דברי התיקונים ומובא בילקוט ראובני וז"ל בא אחיך במרמה כלומר בסיוע דבינה עכ"ל ודבריו משוללי הבנה המה [עיין בספר קה"י ערך מרמה מ"ש על דברי התיקונים אלו] אבל לדרכינו מובן שפיר כי תורה שבע"פ הוא בינה וכמבואר בזהר ויחי שם וכ"כ בהדיא במקדש מלך שם עיי"ש

הנה הבאתי לעיל בשם המג"ע שכתב שיש ס"ג מסכתות. הנה כן ראיתי ג"כ בהקדמת השאילת שלום על השאלתות מהגאון מהר"י פיק שמביא כן בשם הסמ"ג ונתן סימן לזה ולבך יהי' ג"ס בהן אמנם הרמב"ם ז"ל בהקדמה לסדר זרעים כתב שמספר המסכתות הם ששים ואחת והביאו ג"כ הגאון מהר"י פיק שם וכתב שטעם פלוגתתן הוא שהרמב"ם ז"ל מונה תלתא בבא לחדא מסכתא [כן מבואר ברמב"ם שם עיי"ש] והסמ"ג מונה אותן שלשה מסכתות. ובס' הקנה בפ' בראשית כתב ג"כ כדברי הרמב"ם שיש ס"א מסכתות ותלתא בבא חדא מסכתא היא וכתב שם גם טעם לזה למה דוקא ס"א מסכתות יש עיי"ש והגאון מה"י פיק שם מביא בשם התשבי שכתב טעם לשם גאון משים שהוא בקי בכל הששים מסכתות גאו"ן גי' ששי"ם ותמה הוא ז"ל עליו מהרמב"ם והסמ"ג שזה כתב שיש ס"א מסכתות וזה כתב שיש סיג מסכתות ופלא בעיני שלא זכר כלל הגאון מהר"י פיק מהמד"ר שה"ש שדרשו שים המה מלכות זה ששים מסכתות של הלכות וכן איתא ג"כ בזהר פ' פנחס דף רט"ז ע"א ובתיקונים בכמה דוכתי והו"ל להגאון מהר"י פיק לתמוה בין על הרמב"ם ובין על הסמ"ג מהמד"ר והזהר והתיקונים שכתבו ג"כ שיש ששים מסכתות ושוב מצאתי בשו"ת יהודה יעלה מהגאון מהר"י אסאד חאו"ח סי' א' שהאריך שם בענין זה וכתב דגם דעת המדרש והזהר הוא כדעת הרמב"ם שיש ס"א מסכתות ומה שדרשו ששים המה מלכות ששים מסכתות הוא כיון דאינו חסר רק אחד ע"כ לא השגיחו על חסרון אחד וכדמצינו כן כמה פעמים עיי"ש. ושוב הגיע לידי מד"ר דפוס ווילנא וראיתי בחידושי הרש"ש בפ' קרח אהא דאיתא גם במדרש שם בפ' קרח ששים המה מלכות ס' מסכתות וכתב הרש"ש שם וז"ל ששים המה מלכות ס' מסכתות בחזית פסוק אחת הוא הגרסא של הלכות והכוונה לשלול מס' אבות שאינה מדברות מהלכות ויהי' החשבון מכוון אם הג' בבית לאחת תחשבנה עיי"ש והנה מ"ש דבמדרש חזית הגרסא הוא ס' מסכתות של הלכות והכוונה היא לשלול מס' אבות שאינה מדברות מהלכות לפע"ד זה דוחק דנהי שרוב דברים ממס' אבות הם ענינים ללמד את האדם פרישות ויראה ומעשה היושר אבל הרי נמצא שם גם כמה הלכות ומוזכרים ברמב"ם ובש"ע ילך הוי מתונים בדין ואל תעש עצמך כעורכי הדיינים ולהרבות לחקור את העדים ונ"ל עיקר כמ"ש הגאון מהר"י אסאד הנ"ל שרבותינו ז"ל לא השגיחו על חסרון אחד. והנה לפי דעת הרמב"ם ז"ל וספר הקנה שמספר המסכתות המה ס"א וכן הוא ג"כ דעת המד"ר והזהר והתיקונים וכמ"ש הגאון מהר"י אסאד וכן לפמ"ש הרש"ש הנ"ל דכוונת המדרש הוא לשלול מס' אבות לפי שאינה מדברות מהלכות הרי דעת המדרש הוא ג"כ דעכ"פ עם מס' אבות הם ס"א מסכתות וכ"כ ג"כ המג"ע בפ' ויקרא אופן ס"ב שיש ס"א מסכתות והוא כדעת הרמב"ם ז"ל [ומ"ש המג"ע בפ' ויצא הנ"ל שיש סיג מסכתות התם תפס כדעת הסמ"ג] ולפמ"ש המג"ע בפ' ויצא הנ"ל שיעקב זכה להברכות בזכות שלמד תורה שבע"פ. נ"ל לרמז דז"ש קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך כי קיום" נ"א ש"בהי ויאכל"ה מ"צידי" הר"ת עולה מספר מלכו"ת והוא סוד תורה שבע"פ שהוא סוד מלכות וכנודע והס"ת מהנהו חמשה תיבות עולה ס"א והוא ס"א מסכתות בעבור תברכני נפשך ר"ל שבזכות לימוד תורה שבע"פ תברכני

בפסוקים ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים. הנה האות ל' ממלת לאשר לכאורה יתור הוא דהי' די לכתוב שמע בקולי אשר אני מצוה אותך ונראה עפמ"ש לקמן בפי' המסורה ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בדבר שפתיך