אלפי מנשה עה"ת קע

ורפואת הנפש. ושוב שמעתי בשם רבינו הגה"ק מוהרצ"ה זצ"ל מזידאטשוב שאמר ג"כ אשר תרומ"ה עם הוי' גו' רפוא"ה שלימיה ונהניתי מאוד

א"י ויקחו לי תרומה וגו' ופרש"י לי לשמי. הנה בספר נועם מגדים מפרש ויקחו לי תרומה דהנה תרומה הוא לשון הרמה והכוונה לרומם אלקינו שהוא אלוה על הכל ואדון הכל והוא אמונה ואחדות הבורא והנה איתא במדרש כל מה שישראל אוכלים בעוה"ז אינו אלא בשביל האמונה וזהו ויקחו ר"ל שיקבלו שפט עשירות ע"י לו תרומה והוא אמונה זת"ד עיי"ש והנני מוסיף על דבריו שהר"ת מ"את כ"ל א"יש א"שר י"דבנו ליבו עולה אמוניה רמז שהתרומה היינו אמונה וגם תרומה הוא תרי מאה ורז"ל דרשו תרי ממאה והבעל נוט"מ שם לעיל דרש תרו מאה ר"ל תרו למאה היינו למאה ברכות בכל יום יהי' תרי הגוף והנשמה עיי"ש ולדרכינו תרו עם מאה עולה אמונ"ה וזה שפירש"י ויקחו לי תרומה לי לשמי כי תרומיה ל"י עם שמ"י טולה כל שמות הפרנסה וסם חת"ך פא"י סא"ל דיקרנוס"א רמז שע"י התרומה יקחו שפע עשירות שנשפע ע"י שמות אלו

עיין בבעה"ט שכתב סמיך לילה לויקחו לי תרומה רמז זמן אכילת תרומה בלילה עי"ש. וגם אנכי אענה חלקי לפרש הסמוכין לילה לויקחו לי תרומה דהנה רש"י ז"ל מפרש ויקחו לי תרומה לי לשמי ועיין בצל"ח ברכות דף ס"ג ד"ה למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומה שמביא בשם הגאון רבי ר' העשיל ז"ל שכתב לפרש כוונת רש"י ז"ל לפי שאם תשטה אשתו אז השם הנכתב בקדושה ימחה על המים שמשקין את האשה אבל אם יתן תרומה לא יבא לידי מדה זו שיצטרך להשקות אשתו מים המאררים וכדאי' בגמ' ברכות שם וזשפירש"י ויקחו לי תרומה לי לשמי היינו בשביל כבוד שמי שלא ימחה על המים עי"ש בצל"ח ולפי דבריו הרי מ"ש רש"י ז"ל לי לשמי הכוונה היא בשביל שם הוי' כי מחיקת השם בסוטה הי' השם הוי' ועיין גם בכתנות אור ובא"נ ועוד בספרים רבים שפירשו כל אחד לפי דרכו דכוונת רש"י ז"ל לי לשמי היינו שם הוי'. וזהו שסמוך לילה לויקחו לי תרומה כי ליל"ה ויקח"ו ל"י תרומ"ה ס"ת הוי' רומז כפירש"י ויקחו לי תרומה לי לשמי והיינו שם הוי' ב"ה וביש וכנ"ל

א"י בהסמוכין לילה לויקחו לי תרומה. דהנה פירשו רז"ל ויקחו לי תרומה היינו לימוד התורה כי תרומ"ה הוא אותיות תור"ה מ' שניתנה למ' יום והנה עיקור לימוד התורה הוא תורה שבע"פ וכנודע והנה באוה"ח בפרשת האזינו מפרש הפסוק יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי אשר לקחי הוא תורה שבכתב ואמרתי הוא תורה שבע"פ עיי"ש וזהו ויקחו לי תרומה והיינו לימוד התורה וכמ"ש ח"ל הכוונה הוא לימוד תורה שבע"פ כי תרומ"ה גו' אמרתיו והוא תורה שבע"פ. וזהו דסמיך לילה לויקחו לי תרומה כי זמן לימוד תורה שבע"פ הוא בלילה וכמבואר במדר"ת סוף פ' תשא ובמדרש שוחר טוב תהלים מזמור י"ט ובתדב"א ח"א פרק ב' ובשל"ה דף קפ"ב בשם הריקאנטי עיי"ש ועיין גם בפי' זקוקין דנורא טל התדב"א שם מש"ש טעם לזה עיי"ש גם ליל"ה הוא אותיות היל"ל והיל"ל הוא סוד תורה שבע"פ וכמו שנרמז בפסוק ה"וא ויהי' ליך ליפה ר"ת היל"ל וכדאיתא במג"ע בפרשת שמות. וי"ל עוד לפי דרכינו דזהו ג"כ מה שסמיך ארבעים יום וארבעים לילה לויקחו לי תרומה כי בארבעים יום ובארבעים לילה יש תתק"ס שעות ותתק"ס עולה מתניתי"ן וגם עולה ב"פ תלמו"ד והוא השני תלמודין בבלי וירושלמי

א"י בהסמוכין לילה לויקחו לו תרומה עפמ"ש הבעה"ט ויקחו לי תרומה לי לשמי תרומ"ה אותיות תורה מ' וכל מו שעוסק בתורה כאלו לוקח לי שאין לו להקב"ה אלא די אמות של הלכה בלבד עיי"ש והנה כתב בספר נועם מגדים בפרשת אמור דמה שאמרו ז"ל אין לו להקב"ה אלא ד"א של הלכה ואוהב ד' שערי ציון המצוינים בהלכה זהו בלמדם בענוה אבל אם ח"ו ילמדו התורה בגדלות אזי בורח יברח כביכול הקב"ה ממנו ומתורתו כמאמרם זיל אין אני והוא יכולין לדור במחיצה אחת עחי"ש והנה לילה מורה על ענוה וכמו שאמרו דל בפ"ק דסנהדרין אמר ר"א לעולם הוי קבל וקיים ופרש"י קבל חושך ואפל תרגומו של חשך קבל עיי"ש ועיין גם בספר נועם מגדים בפרשת בהר בד"ה אמנם דרכן של צדיקים שמפרש כל העוסק בתורה בלילה שכינה שרוי' כנגדו דבלילה היינו בענוה ע"ד הוי קבל וקיים עיי"ש וזהו שסמוך לילה לויקחו לי תרומה רמז מי שעוסק בתורה כאלו לוקח לי זה הוא דוקא כשלומד בענוה שהוא לילה

א"י ויקחו לי תרומה ופרש"י לי לשמי. בהקדם לפרש הסמוכין לילה לויקחו לי תרומה דהנה כבר הבאתי לעיל בשם רז"ל אשר תרומ"ה הוא אותיות תורה מ' שניתנה למ' יום והנה איתא מ"ח בפרשת בראשית שבזכות לימוד התורה תהי' הגאול וזהו הסמיך לילה לויקחו לי תרומה כי לילה הוא