אלפי מנשה עה"ת קמח

נפשם ולחיותם ברעב וממילא ה"נ מה שאמרו ז"ל דהעוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום היינו חוט של חסד שממשיך לו חיים ופרנסה וכדאמרן. והנה ויאר את הלילה רומז על לימוד התורה בלילה כי ויאר את הלילה קאי על העמוד אש וכמ"ש רש"י ז"ל והוא עמוד התורה שנמשלה לאש וכמאמרם ז"ל שנאמר הלא כה דברי כאש גם את הלילה האות א' מתיבת א"ת הוא לימוד ועדה"כ ואאלפך חכמה וכ"כ בכלי יקר פרשת ויקרא על הא' זעירא שבתיבת ויקרא עיי"ש והאות ת' מתיבת א"ת הוא ר"ת ת"ורה והלילה היינו שלומד תורה בלילה. וזהו כוונת המסורה ויאר את הלילה היינו אם אור תורה מאיר בלילה שלומד תורה בלילה אל ד' ויאר לנו היינו שיאיר לנו עם פרנסה וחיים כי שם אל רומז על פרנסה וכמו שאנו אומרים בברהמ"ז אל זן ומפרנס ושם הוי' רומז על רפואה וחיים וכמ"ש אני ד' רופאך

א"י בכוונת המסורה הנ"ל עפי"מ דאיתא בז"ח בפרשת בראשית שהגאולה העתידה תהי' בזכות התורה וכן הוא ג"כ בזהר בכמה דוכתי והנה ויאר את הלילה קאי על העמוד אש וכפירש"י והוא התורה שנמשלה לאש וכנ"ל וזהו ויאר את הלילה היינו שהתורה יאר את הלילה והוא הגלות הדומה ללילה שבזכות התורה נצא מן הגלות ולא יהי' עוד חשכות הגלות וזהו שמשלב המסורה הפסוק אל ד' ויאר לנו כי שם א"ל יש לו מילוי אחת עולה הק"ץ וכנודע ושם הוי' יש לו ד' מילואים עולים רל"ב, וכנודע ושניהם יחד הק"ץ ורל"ב עולים זי"ת וזית הוא דוד בן ישי וכמ"ש בזהר בפרשת שלח דף קס"ה ריש ע"א עי"ש גם זי"ת גי' אד"ם דו"ד משי"ח וכמ"ש בילקוט ראובני בפרשת נח וכ"כ כמג"ע בכמה דוכתי וזהו א"ל ד' ויאר לנו היינו שיאר לנו אורו של משיח גם ויא"ר לנ"ו עולה מספר ש"ג והוא ר"ת ג"אולה שלימה

ויט משה את ידו על הים ויולך ד' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים. הנה הבעה"ט והבאתיו לעיל כתב שע"י שם וה"ו נקרע הים והקדוש מהר"ש מאוסטרעפאלי והבאתיו ג"כ לעיל כתב שע"י שם לל"ה נקרע הים ובספר עבודת ישראל במאמריו לפסח בביאור הגדה ד"ה ואילו הוציאנו ממצרים מביא שהשי"ת קרע את הים ט"ו שם קר"ע עיי"ש והנה אלו ואלו דא"ח וכולהו קשוט שע"י כל הנך שלשה שמות נקרע הים וש לרמז כולם כאן בתיבות ברוח קדים עזה שהר"ת ר"וח ק"דום ע"זה הם קר"ע והאותיות שניות והם ו' ד' ז' עולים מספר וה"ו ושאר אותיות והם אותיות ב' ח' מתיבת ברו"ח ואותיות י' ס' מתיבת קדו"ם והאות ה' מתיבת עז"ה עולים מספר לל"ה

ויראו העם את ד' ויאמינו בד' ובמשה עבדו. הנה ידוע שקי"ס הי' ע"י אכתריאל ואדירורון והם הכניעו מרכבת פרעה וחילו עיין מזה בס' ברכ"ע במאמר פתוחי חותם קודש פרק ד' עיי"ש וע"כ באו אז העם לידי יראת ד' ואמונה בד' ובמשה. כי אכתריא"ל גי' יה"א אד"ם ור"א שמים ואדירירו"ן גי' אמונים ביד' ומש"ה

ד' איש מלחמה ד' שמו כתב רש"י ז"ל ד"א ד' שמו אף בשעה שהוא נלחם ונוקם מאויביו אוחז הוא במדתו לרחם על ברואיו ולזון את כל באי עולם וכו', וצריך לדעת מנ"ל לדרוש כן אשר ד' שמו הכוונה היא שמרחם על ברואיו לזון אותם. ואי דדרש הכי משום דכתיב ד' שהוא שם הרחמים אכתי אין זה מספיק דהלא גבי מלחמה ג"כ כתיב ד' וכמ"ש ד' איש מלחמה. ונ"ל דהנה ידוע מכוונת בשער חג הסוכות שהמשכות הפרנסה ושובע בא משם הוי' במילוי יודי"ן ובניקוד סגול. כי הוי' במילוי יודין ובניקוד סגו"ל עולה מספר שב"ע. והנה אבאר לך האיך שם הוי' במילוי יודי"ן ובניקוד סג"ל עולם שב"ע והוא כי הוי' פשוט עולה כ"ו והמילוי ביודי"ן כזה יו"ד הי' וי"ו הי' עולה המילוי מ"ו וכ"ו ומיו עולה ע"ב והנקודות סגול מעשרה אותיות כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י שהם עשרה סגולין עולים ש' ולכך הי' במילוי יודין ובניקוד סגול עולה שב"ע וא"כ איש פירש"י הנ"ל שמפרש ד' שמו שאוחז במדתו לרחם על ברואיו ולזון את כל באי עולם כי יהו"ה שמ"ו עולה שב"ע ומרומז ג"כ בצירוף תיבת ד' שמו שם הוי' פשוט ובמילוי ביודי"ן ובנוקיד סגול כי ד' הוא הוי' פשוט וכתיב בפירוש ותיבת שמו רומז על מילואו ביודי"ן ובנוקוד סגול כי אות ש' מתיבת שמו עולה מספר הנקודות סגול משם הוי' במילוי יודי"ן ואותיות מ"ו מתיבת שמ"ו עולה מספר המילוי משם הוי' ביודי"ן והכל עולה מספר שב"ע וזה נכון מאוד בכוונת רש"י ז"ל בס"ד

ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה וגו'. עיין ברש"י ז"ל ובהרמב"ן ז"ל מ"ש הטעם להא דקאמר אחות אהרן עיי"ש, ועוד לאלוה מילין דהנה ים סוף הוא סוד התורה ימא דאורייתא וכמבואר בת"ז תיקון עסרין וחד דאיתא שם וז"ל שם אניות יהלכון בימא דאורייתא וכו' וכמה אניות