אלפי מנשה עה"ת קמא

אתקיף לבי' ואקשי לי' עיי"ש. וזהו יש לרמז כ"י הקש"ה פרע"ה לשלחני"ו ס"ת הוי' רומז שהשם הוי' אקשי לבו של פרעה שלא לשלח את ב"י וכדברי הזוה"ק הנ"ל

חידושי הלכות האור החיים בפסוק ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות וגו' כתב וז"ל קשה איך שאל ישאל עבד ד' זבחי אלקים מאיש בזוי וטמא וכו' הגם שאמרה תורה איש איש לרבות נכרים אך לא לשאול ממנו אכן דברי פי חכם חן דקדק בלשונו ואמר ועשינו דהיל"ל לעשות לד' אלקינו אלא נתכווין לומר שהוא יתן בידם מקנה הראוי לזבחים ואנחנו נעשה לד' אלקינו לצורך עצמינו אלא שהוא ימציא להם מתנה שיסתפקו ממנה לזבחיהם לד' עכ"ד. ופלא האיך הי' בהעלם עיניו אז דברי המדרש רבה בפרשתינו דאיתא שם א"ל משה וכו' אלא גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות שנקרוב על שמך עיי"ש הרי שהמדרש מפרש שהזבחים ועולות הם להקריב על שם פרעה ולא להקריבם בשביל ישראל, ומה שהקשה האוה"ח דאיך שאל ישאל עבד ד' זבחי אלקים מאיש בזוי וטמא עיין לקמן מ"ש בזה

גם מ"ש עוד האוה"ח שם עפ"י דבריו הנ"ל דבזה לא קשה אומרו זבחים ועולות לתנא שאמר שאין מקבלין מאוה"ט אלא עולה ולא שלמים והרי מקרא מלא דיבר הכתוב כאן זבחים ועולות ולדברינו לא קשה עכ"ד. גם בזה אני תמה עליו דהלא קושיא זו מקשינן בגמרא זבחים דף קט"ז בהא דפליגי שם ר"א ור"י בריח אי ב"נ קרבו שלמים ח"א קרבו שלמים וח"א לא קרבו ורק עולות בלבד קרבו ופריך בגמרא שם מהאי קרא דכתיב ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לד' אלקינו ופרש"י זבחים ועולות זבחים היינו שלמים וקודם מתן תורה כולהו בני נח. ומשני זבחים לאכילה ועולות להקרבה. ופרש"י ומשני זבחים אינן שלמים, אלא לשון שחיטה בעלמא ולאכילה עיי"ש וא"כ ממילא לא קשה נמי קושיתו מהאי קרא להתנא שאמר שאין מקבלין מאוה"ע אלא עולה ולא שלמים אף אי נימא דכוונת הקרא הוא להקריב טל שם פרעה וכמו שמפרש המד"ר הנ"ל דהא מה דקאמר זבחים ועולות הכוונה היא זבחים לאכילה ועולות להקרבה

איברא נ"ל דהמדרש לפי פירושו הנ"ל דלהקריב על שם פרעה קאמר משה בע"כ דאינו מפרש זבחים לאכילה וכמו דמפרש בגמרא אלא דהמדרש מפרש גם זבחים להקרבה על שם פרעה. דהנה יש להוכיח מפרש"י זבחים הנ"ל שהוא ז"ל הבין דהגמרא מפרש הקרא דוואמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות כפי' האוה"ח הנ"ל דלהקריב בשביל ישראל קאמר משה. דהנה רש"י ז"ל מפרש בהקושיא זבחים היינו שלמים וקודם מתן תורה כולהו בני נח עכ"ל ואי כפי' המדרש הנ"ל דלהקריב על שם פרעה קאמר משה א"כ למאי כתב רש"י ז"ל דקודם מ"ת כולהו ב"נ הלא אף אם לא הי' לישראל דין ב"נ קודם מ"ת אבל פרעה הרי הי' ב"נ ושפיר קשה האיך קאמר משה לפרעה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות להקריב על שמך אלא ע"כ שרש"י ז"ל הבין שהגמרא מפרש הקרא דוואמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות כפי' האוה"ח דלהקריב בשביל ישראל קאמר לכן שפיר הוצרך רש"י ז"ל לסיים ולומר דקודם מ"ת כולהו ב"נ ושפיר קשה למ"ד דב"נ לא קרבו שלמים האיך קרבו ישראל הזבחים היינו שלמים. וצריך לדעת מנין יצא לו לרש"י ז"ל כן הלא דלמא גם הגמרא מפרש הקרא דויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות כמו שמפרש המדרש דלהקריב על שם פרעה קאמר. ונ"ל דיצא לו לרש"י ז"ל כן מתירוצא דהגמרא דמתרץ זבחים לאכילה ועולות להקרבה דהנה מהראוי הוא לפרש זבחים ועולות שניהם על גוונא חדא והיינו דשניהם הם או בשביל ישראל או בשביל פרעה כי זה דוחק הוא לפרש זבחים בשביל ישראל ועולות בשביל פרעה וא"כ מאחר דהגמרא מפרש זבחים לאכילה לישראל ממילא בע"כ דהגמרא מפרש גם עולות להקרבה דהוא בשביל ישראל וא"ש פרש"י הנ"ל מ"ש דקודם מית כולהו ב"נ וכנ"ל. ולפי"ז הרי צ"ל דהמדרש דמפרש הקרא דוואמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות דהוא להקריב על שם פרעה בע"כ דכוונת המדרש הוא לפרש שבין זבחים ובין עולות הוא להקרבה על שם פרעה ולא כהגמרא דמפרש זבחים לאכילה ועולות להקרבה. וא"כ שוב קשיא להמדרש קושית האוה"ח הנ"ל מהאי קרא למ"ד דאין מקבלין מאוה"ע רק עולות ולא שלמים וכן קשה ג"כ קושית הגמרא זבחים הנ"ל מהאי קרא למ"ד דב"נ לא קרבו שלמים.