אלפי מנשה עה"ת קה

א"י ויבאו בנ"י לשבר בתוך הבאים. הנה מלבד מה שדקדקתי לעיל דאמאי קאמר כאן סתם לשבר ולא כתב לשבר בר או לשבר אוכל יש לדקדק עוד דאמאי כתיב כאן בני ישראל ולא כתיב ויבאו אחי יוסף לשבר וגו' וכמ"ש בפסוק דלעיל וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר. ונ"ל שהכתוב מרמז בזה גם על להבא והוא על מה שבאו בנ"י אח"כ למצרים דהנה כתב המגו"ט ריש פ' וישב ע"פ וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען שכל ענין אבותינו הקדושים היו ללקט הניק שירדו לסט"א שהוא ארץ כנען שנקראת כן ע"ש מחנותו' של לילית וכו' עיי"ש כוונתו כי אר"ץ כנע"ן גי' לילי"ת וכ"כ בס' קה"י בשם האר"י ז"ל והנה ידוע שביאת בנ"י למצרים הי' ג"כ כדו להעלות הנ"ק וכן נמי מה שבנ"י הם בשאר גליות הוא רק בשביל זה כדי להעלות הנ"ק ופירשתי בזה הפסוק זרע רב תוציא השדה זרע רב היינו. הנ"ק תוציא השדה היינו הגליות כו השדה הוא הגליות עיין בדברינו לקמן בפ' תבוא. וזהו ויבאו בנ"י היינו שבאו בנ"ו אח"כ למצרים לשבר בתוך הבאים ר"ל תוך עם באים ותו"ך עם באיים גי' זר"ע ריב והוא הניק והיינו שבאו לשבר היינו לאסיף הנ"ק ולהעלותם. כי הי' רעב בארץ כנען רע"ב אותיות ער"ב וערב נקרא הקליפות וכמ"ש בס' קה"י ערך צללי ערב עיי"ש וכ"כ בס' נועימ סוף ס' שופטים עו"ש אר"ץ כנע"ן הוא קליפת לילו"ת וכנ"ל והיינו שהקליפת לילי"ת גרמה לפרר פירורין והוא הנ"ק ונתילדו הקליפות ע"כ באו בנ"י למצרים להעלותם משם

א"י על דרך הנ"ל ובסגנון אחר. דהנה ידוע שעיקר ירידתם למצרים הי' כדו להעלות משם הנ"ק והנה ע"י השופר יוצאין הנ"ק בחזרה אל הקדושה וכמ"ש ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים ועיין גם בא"נ בפרשת בא אל פרעה פתח ריש מתיבתא אשרי העם יודעי תרועה והוא פלא דמם שייכות יש לפסיק זה לבא אל פרעה וכתב הא"נ דכוונת הזהר הוא דע"י השיפר יצאו כל הנ"ק לכן שפיר יש שייכות לפסוק זה לבא אל פרעה עיי"ש וזהו ויבואו בנ"י לשבר בתוך הבאים היינו עם הנעלם של הבאו"ם העולים מספר תקפ"ו וכמש"ל והוא מספר שוס"ר והיינו עם השופר באי לשבר והיינו לאסיף הנ"ק כי הי' רעב בארץ כנען היינו שקליפת לילית גרמה לפזר הנ"ק וכמש"ל ובאו בני ישראל לאסוף אותם

ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ. הנה ידוע שהרעב בא מדיני אלקים וכבר כתבנו לעיל שהשם אלקים יש לו ג' מילואים העולים רצ"א ורציה וש' ומאלקום במילואו העולה ש' לינא שליטת הדינים אלא אדרבה המשכות הרחמים ורק מן ב"פ אלקו"ם במלואים העולים רצ"א ורצ"ה והם מספר תוק"ף מהם בא תוקף הדינים ח"ו ומהם בא הרעב עיין בדברינו לעיל. והנה השמות אלקים במילואים העולים רצ"א ורצ"ה שניהם רמוזים במלת האר"ץ שהוא רצ"א רצ"ה וכ"כ ג"כ בספרים בפסוק ויעבר אלקים רוח על הארץ וישוכו המים אשר אלקי"ם רו"ח עולה מספר ש' והוא אלקים במילוי יו"ד העולה ש' והוא רחמים על האריץ היינו טל ב' שמות אלקי"ם במילוי א' ובמילוו ה' העולים רצ"א ורציה והוא האריץ עיין בספרים וזהו ויוסף הוא השליט על הארץ היינו שיוסף הוא השלו"ט ומושל על דיני אלקים הרמוזים בתיבת האר"ץ וכנ"ל וביטל דיני אלקים וכמו שאמרו ז"ל צדיק מושל ביראת אלקים מו מושל בי צדיק סקביה גוזר והצדיק מבטל וע"כ הוא המשביר לכל עם הארץ דמאחר שהוא שליט על דיני אלקים וביטל דיני אלקים שמביאין רעב לכן הוא המשביר לכל עם הארץ

במסורה כולנו בנו איש אחד נחנו. נחנו ג' דין ואידך נחנו נעבור חלוצים ואידך נחנו פשענו ומרינו. ונ"ל דכוונת המסורה הוא לפרש נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלמת היינו חטא העגל שחטא זה מצינו שלא נסלח לגמרי וכמ"ש וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם. וזהו שמביא המסורה השלשה פעמים נחנו שבא לרמז בזה אשר נחנו פשענו ומרינו היינו שפשענו ומרינו במעשה עגל והוא עפמ"ש נמג"ע בפרשת ויקרא אופן פ"ט שבמעשה עגל פגמו ישראל בג' אורות והוא ג' אלפין ולכן נהרגו כשלשה אלפי איש שרומזים לג' אלפין לג' אורות שנסתלקו מהם עיי"ש. וזהו שמביא המסורה השלשה פעמים נחנו דלא כתיב אנחנו באלפין רק נחנו כתיב וחסר ג' אלפין והוא חטא העגל שפגמו ישראל בג' אלפין ועיין לקמן בפ' מטות מה שכתבנו עוד טל המסורה הניל

ויאמרו שאול שאל האיש וגו' היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה. הבעה"ט מביא מסורה עפ"י ב' דין ואידך על פי שנים עדים. ומפרש הוצרכנו להגיד לו עפ"י הדברים האלה כאלו הוו עדים בדבר עיי"ש. והנה מסורה זו היא תמוה דהלא עוד הרבה פעמים נמצא בתורה על פו והוא ל