אדיר במרום לו

ומה שגרמו למשה לחטוא בסלע ועניני הערב רב וכל שאר קלקולים שהיו בעולם הם גורמים סיתום הס"א ונשמותיהם של צדיקים מתקנות בעד ישראל הרבה כי הם סובלים חטאיהם בסוד והוא מחולל מפשעינו והם צריכים להיות במלחמה הזאת הנראית לפנים בעיניהם ובאמת אינו אלא כנגד הס"א וע"כ הנה ר"מ המשיך ההארה הזאת להם והיתה הולכת להעביר סיתום הרעה הנמשך מאחר שאין ת"ח למטה לומדים לש"ש כראוי והם בתחלה היתה הארתם חזקה בסוד המגן ולכן נצולו מן האבן כי לא הוצרכו למחץ ואז היה ממשיך המשך יותר גדול בסוד שית אבנין שלבחינתם לא היה להם זה הכח, וכ"ז תבין עוד כאשר אפרש ענין הקירטא בס"ד, ועוד החזירה ההמשכה אליו להעביר הרע מה שמתאחז מפני חטאו בסלע ובסוד הערב רב, והבן היטב כי כל אלה הם תיקונים גדולים שנתקנים תמיד למעלה ע"י הס"ר נשמתין דמתיבתא עילאה ומתיבתא דרקיע וסודם שורש כל נשמות ישראל והיינו כי כבר נתבארו במקומות רבים איך הנשמות הם כפולות והיינו שיש חלק אחד עליון עומד למעלה וחלק אחד עומד למטה בתוך הגוף וסביבו בסוד נרץ ונל"ן וכ"נ במאמר לקמן לכל משריין דנשמתין דמקננין עמך בדיוקנא דילך ע"ש כי בסוד הדיוקנא של הנשמה מתלבשות הנשמות האחרות לעשות התיקונים הצריכים להעשות עמהם, והנה בסוד השרשים האלה עומדות כל הנשמות של ישראל בסוד ס"ר אע"פ שלמטה נתפשטו הנשמות לפרטות הרבה אך בשרשם הם רק ס"ר וכל נשמה כשחוזרת למקומה הולכת תחת השרש שלה ונכללת שם ואלה הס"ר הם נשרשים במתיבתא עילאה ובמתיבתא תתאה. ובמתיבתא תתאה הם הקושיות והמלחמות ובמתיבתא עילאה אינו כן כמ"ש בו"ח בפ' יתרו, ותדע שיש קושיות שמתרצים ויש קושיות שאינם מתרצים בסוד קושיא ותיובתא וכבר נתפרש כ"ז במ"א וכן יש ולטעמיך שצריך להחזיר המאור הנמשך בגבורה אל הממשיכו ובתתעבר הרע שנתאחז שם יעבור נם מבעל המאור הראשון שהוא בעל ההלכה וכ"ז הוא במלחמות רבים אך יש מלחמות יחיד שכל אחד צריך להתחזק בתורתו ולהכניע הס"מ וצריך לטרוח על תורתו וכאשר ידע ויגיע ללמוד תורה בדרכי מלחמות ה' כנ"ל אז הוא תיקן תיקון גדול באמת כי בהגיעו אל האויר של הג"ע שזכרנו ישלוט במחשבתו בסוד המ"ב דמ"ה עד שתאיר עליו אות א' או פסוק א' או ענין א' ואז הענין ההוא יהיה לו לבסיס בסוד הה' שזכרנו בפ' הלא כה דברי כאש עד שיתלהבו הגוונין ויכה בפטיש והוא ילכוד משם מה שילכוד בכח הרומח אשר יהיה בידו כאשר יתלבש בשריין ורומחין וע"כ לא ישכח מן הרומח ולא יעזבהו והוא מ"ש הינוקא אל ר"א אי תדכר מרומחך ובהכותו וימשוך עליו בסוד הרמ"ח ימשוך אורות אשר אינם משיגים היטב אליו וסוד הרמ"ח ח"פ אל העולים כמנין אברהם וכן רמ"ח סודו רי"ו שהם ג' ע"ב ול"ב נתיבות חכמה הרי רמ"ח וסודו ארנו"ן אור נו"ן בסוד חו"ב וכוונתו להכות ברמח זה את הם א הסותמת וכן ישתמש מן החרב ומן הקשת ומן הקורטא הכל בזמנו ובשעתו. ואפרש לך עתה בלי זיין אלה מה הם ואופן ההשתמש בהם דבר בעתו, הרמח הוא הא' שצריך להחזיק בידו כל העומד למלחמה זו כי הוא הממשיך האורות כנ"ל בסוד קום עשה וכשאינו משיגם היטב ישוב ויכה הכאה אחר הכאה ומלבד זה צריך להמשיך כח הגבורה כדי להכניע הס"א המתחזקת לסתום בסוד הקושיות כי זה אינו ענין חסרון השגה שלא יוכלו להשיג ולאחוז אלא זה הוא סיתום לאיזה צד פרטי ואז יצטרך להריק החרב שהוא הזיין האחר וצריך בעדו הכנות גדולות כי החרב נאמר בה לעשו ועל חרבך תחיה והוא כי הגבורה משם הס"א מתחזקת וצריך לקחת החרב מידו ותהיה חרב לה' ואז היא מכנעת הס"א ולכן צריך לכלול אותה מיד בשם יהו"ה ב"ה והיינו יו"ד רישיה דחרבא וי"ו גופא דחרבא ה"א ה"א תרין פיות דילה ואז צריך להכות בה את הנחש לעשותו פסקי פסקי וה"ס גדול, דע כי חרב עולה גז"ד לגוזר ים סוף לגזרים וס"ז כי מדרגותיהם