אדיר במרום קעו

עד שקונות שם חדש ונכללות כולן באלו הג' שהם הוד והדר וחדוה, והאמת כי עשר מאורות מאירין מהארת זה העין ואז יוצאין משם עשר אותיות אלה ונחלקין כך הו"ד הד"ר חדו"ה והיינו הוד יסוד גבורה, ויסוד נקרא הדר ע"ש תיקונו בסוד מלך הד"ר, וגבורה נקראת חדוה בסוד מיתוקה כי אין החדוה נמצא' אלא בסוד הגבורה הממותקת כנודע, ובכאן נמצא זה הע"ז כמו שזכרנו, וע"כ אמר דוד המע"ה הוד והדר לפניו עז וחדוה במקומו, כי בהיות שמתפשטים הדברים כך ברבוי בסוד ע' אז נאמר הבו לה' משפחות עמים כי משפחות בני נח הם ע', והם משתעבדים תחת אלה הע'

והנה כאן הוסיף דוד להזכיר כבוד באומרו כבוד ועז, בי הם משתעבדים תחת העז בסוד הכבוד שנאמר בו יהי כבוד ה' לעולם וכו', כבו"ד ה"ס הל"ב נתיבות חכמה בסוד הכ"ב אתוון ועשר אמירין שהוא כללות הבריאה, וה"ס הקשר שבין העין והלב, והוא כי כבר שמעת איך הנשמה באותה בחי' שהיא בלב כך היא יוצאת מן העין וכשהוא חוזרת הנה מצטיירת בעין אך עכ"ז ההרגש יגיע אל הלב אלא שיהי' לפי מה שנצטייר בעין

אמנם צריך שתדע כי הנה כתיב והעושר והכבוד מלפניך, והעושר תלוי בעינים כמו שאמרנו בסוד אל תאהב שינה פן תורש, ונמצא שהסדר כך הוא, כי הנה העינים הם שנים, ובשולט העין השמאלי בסוד הגבורות אז מיד נעשה הסיתום ואז הוא בחי' הדלית כי האדנ"י שהיא היכ"ל שע"י באה ההשפעה נשאר בבחי' הד' לבד ואז גם ללב מניע הענין כך, והוא כי גם בל"ב יש הב' בתי ליבא, והל"ב הוא כבו"ד והוא ממש כבוד המלך בסוד ההנהגה והוא ל"ב דהוי"ה ול"ב דאלהי"ם, ובהיות הדברים עומדים בסיתום העין אז שולט הל"ב מן אלהי"ם והס"א שולטת ובס"ז נקראו אלהים אחרים, ותראה שע"ז הענין ממש נאמר וכבודי לאחר לא אתן, כי האחרים הם הקליפות ונקראים אלהים אחרים ע"ש מה שלוקחים מזה הכבוד של האלהים, והכל בהשאר ראיית העין בשם ב"ן לבד כנ"ל אך בהאיר בעינים כל האור הצריך בסוד ד' ההויו"ת ע"ב אז מתמלאת האדנ"י ונעשה הרע"א ואז ההשפעה היא בריוח בסוד יברך את עמו, ואז מה שהוא ז' נעשה ע' וזהו ממש בחי' הע"ז שאמרנו, ואז הגבורות נשארות ממותקות בסוד הו"ד והד"ר וחדו"ה והחסדים שולטים ומאירים בסוד מ"ה שהם חסד ת"ת נצח ואז מה שהי' ד"ל נעשה ש"ם בהארת הוי"ה ב"ה, והכבו"ד שהי' של אלהי"ם בל"ב נעשה של הוי"ה, ובב' בתי הל"ב נעשה היחוד בסוד אח"ד שהוא אהב"ה בסוד ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך, ואז נאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' ולעבדו שכ"ם א', כי אין עוד אחר, ושכ"ם הוא ר"ת ש'ם כ'בוד מ'לכותו, שהמלכות היא כבוד, ובהיותה כבוד אלהי"ם יש שליטה לס"א ח"ו, אך בהיותה כבוד הוי"ה לא יש שליטה לאל אחר כלל, וזהו אני הוי"ה הוא שמי, ר"ל בהתגלות הוי"ה אז ד"ל (כמנין אותיות מילוי המלוי אדנ"י) נעשה ש"ם, ואז וכבודי לאחר לא אתן, בסוד ש'ם כ'בוד מ'לכותו, וזהו והעושר והכבוד מלפניך, שבהתקן העינים שהיו בסוד ד"ל ונעשו עוש"ר אז יש ג"כ תיקון הכבוד שבל"ב, וע"כ אמר הבו לה' כבו"ד וע"ז, והאמת כי זה הכבוד נמשך מבחי' ש"ם שזכרנו, וכן תראה שכבו"ד הוא הש"ך דינין, ובהתחבר עמם הוי"ה למתקם עולה שמ"ו וזהו כבוד שמ"ו כי מכבוד נעשה שמ"ו והוא מבחי' הש"ם שמר"ל נעשה ש"ם שמתגלה ג"כ בל"ב ואז נאמר והיו עיני ולבי ש"ם כל הימים, ובאמת סוד הכבוד של הוי"ה הוא זה, כי הנה קודם התיקון היו שבעה מלכים לבד כשנשברו וכשיצאה מ"ה אז הם שמונה מלכים וזהו המלך הח' שהוא הד"ר ה"ס היסוד המתגלה דהיינו יסור דא"ק ואז נתחברו במלכים בחי' הזכר ונתקנו בסוד זו"ן ואז שם הוי"ה ב"ה מתפשט בכל א' מהם והם ח' הויות שבהם ל"ב אותיות, וזהו כבו"ד שמ"ו שזכרתי, ולכן אמר אח"כ השתחוו לה' בהדרת קודש, כי בעוד שהיו