אדיר במרום קמא

השמאלי שבו לצדו, ואז האדם נטמא תחת הס"א, והנה כן גורם למעלה שהנחש יתאחז בבית השמאלי וה"ס משיך לה לסיהרא ואפריש לה מלעי"א המוזכר בזוהר פ' בראשית, כי סדר הענין הוא זה הס"א יוצאת מן הגבורות ואם הגבורות נוטות לצדה זהו הקלקול ואם פונות למעלה אל הזכר להתמתק בו זהו התיקון והבן היטב, ותיקון לזה הלב בדרך זה הוא ענין התפלה, כי העיקר בתפלה הוא כוונת הלב, ובו ניתן הלב להקב"ה כי הלא באותו הזמן מסירים ההבנה מכל ענין אחר ומישרים אותה אל הקב"ה לבד כי צריך להסיר כל המחשבות, אך ענין התפלה עצמה הוא לבוא לשאול דברים מה ששואלין לפני המלך, ונמצא שהיא הסרת ההבנה משאר הדברים והישרתה אל המלך לקבל הדברים שמבקשים, ואפי' התורה איננה כך, כי אין הכוונה שם אלא לדעת אבל כאן לוקחין למבט חסד הקב"ה, ונמצא שאליו היא הכוונה בכל השאלות ששואלים ממנו, וע"כ גורמת תיקון זה ממש שהלב העליון ילקח מהז"א ויהי' כלו פונה אליו ומנושא ממנו ואז אין הס"א שולטת עוד ומסיר ממנו העצבון, ותדע עוד שהתפלה היא ממש גילוי מלבא לפומא, והוא כי לב היא מלכות בבחי' ההבנה והשגחה, אבל הפה היא מלכות בבחי' גלותה הצווי ומקבלין אותו המשרתים, ונמצא שיוכנו הדברים כתחלה בבחי' לב ויתגלו בסוד הפה בסוד הדבור כמפורש למעלה וכן הלב העליון ילקח מן הז"א ומה שיצא ממנו אל הפה גם הוא לא יהי' רק טוב, והנה צריך שתדע נ"כ כי סוד הלב בכ' בתים שלו ה"ס השמש ממש שבחי' זו היא הנהגת עכשיו, וסודו כי ל"ב בסוד העשירית הוא גי' ש"ך ושני פעמים ש"ך שהם שני בתי ליבא שניהם גי' שמ"ש, ומצד הש"ך השמאלי מתדבק הס"א בסור חמה בישא וה"ס עבודת השמש שהס"א רוצה בה להמשיך בחי' הש"ך השמאלי אליו, והנה תבין איך היתה השכינה אחור באחור בזמן שהיו עובדין הבעל, והוא כי כל זה נמשך מגבורת הס"א בסוד הלב השמאלי והוא ממש המחזיר הנוקבא אב"א ואו שולטת הס"א ומתגברת משם והנה הם היו מחזיקים בעבודתם הרעה כאלו הס"א כבר הי' לה כח גמור מבחי' האחור הזה שלא תוכל עוד הקדושה להתגלות כלל, וע"כ אמר ואתה הסבות את לבם אחורני"ת, כי אפי' בזאת הסיבה הקדושה שולטת אבל זה הענין אמרו רק בעלות המנחה שהוא ממש זמן המיתוק האב"א כנ"ל, וזה כי כבר שמעת איך אחר חצות השמש הולך עוד ו' שעות להתיש כח הקליפה, וזהו סוד הרצון של ז"א המתעורר בכח דינו להכניע הס"א, וה"ס אמצע הרצון שבהיות המאציל ית"ש רוצה הדברים לפי מציאות הנהגת הבחירה זהו הגבול המתקיים בכל הנבראים כי הכל הוא מפני רצונו ואז אין הס"א שולטת וזהו ממש כח השמ"ש בב' ש"ך, כי אז נוטל הקב"ה שני הש"ך בכחו ואין הס"א עוברת גבולה כלל, ונמצא שבעלות המנחה ה"ס כח חיזוק הדין הקדוש להתיש הס"א, ובס"ז ממש נעשה הזווג הזה של לאה בכח היות רחל אב"א בכל קומת הז"א, ובאמת ז"ס רדת השמש למערב כי מערב היא השכינה, אבל במ"א נמצא ג"כ שמערב שם יש אלהים אחרים, והאמת כי הנוקבא משם אחיזת הס"א וכשהיא אב"א הם יונקים ממנה, ובדדת השמש למערב הנה כוונתו דוקא לתיקון רחל בסוד היותה אב"א והקליפה נכנעת וע"כ אז התפלל אליהו ענני ה' ענני וכו' כי רצה שאז ידעו איך שאפי' הנוק' אב"א לא מפני זה נמסרה הארץ ביד הס"א ח"ו אלא אתה הסבות את לבם אחורנית ומפני החטאים שלהם הי' כך, אבל הכל בסוד רצות הרצון והוא דין המצה כנ"ל, ונמצא שבכל יום נעשה זה הענין כי השכינה בסוד הל"ב השמאלי שלה היא אב"א והשמש יורד למערב לתקן זה הענין, ולכן יצחק שהוא סוד הגבורה המתפשטת לעשות זה, תיקן תפלת המנחה כי התפלה עושה תיקון גדול בזמן ההוא להיות הולכת ממש אל הלב שהוא הצריך לתקן, והנה ביום שבת בזמן המנחה מתעורר ג"כ הדין של הז"א בס"ז, כי גם בשבת השמש הולך למערב ומחשיך היום, אך הסוד הוא כי כל זמן החול מתמתקין בשבת ולכן בזמנים אלו מתעורר התעוררות עצמו של החול אלא שמיתוק