אדיר במרום קלה

א"ל זכרנו, וזה ממתק האמ"ת שה"ס שבעה פעמים ס"ג בסוד ואמ"ת שז' הבלים יוצאין ממנו להנהגת העולם למטה, והוא כי ההויות פשוטות נשארות נעלמות וההבלים שהוא המילואין דס"ג המה לבדם המנהגים, (ור"ל כי מלוי ס"ג לבד הפשוט כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י ני' הב"ל) אבל יעקב ה"ס ז' הוויות (כי ז' פעמים כ"ו גימט' יעק"ב) שהם פנימיות ההבלים האלה, ובס"ז נאמר תתן אמ"ת ליעק"ב חס"ד לאברה"ם, וז"ס ורב חס"ד ואמ"ת, כי רב חסד ממתק ואמת וזהו אלהים בר"ב חסדך ענני באמ"ת ישע"ך, ובאמת האלהי"ם בתיקונו ה"ס כו"ס ישועו"ת כנ"ל, אך זהו סוד בעת רצון עניתי"ך וביום ישוע"ה עזרתיך, כי הנה כבר שמעת איך האצילות תלוי במזל ונק"ה בסוד מ"ב דאהי"ה יה"ו כנ"ל, ובהתעורר זה המול לתיקון האחרון נאמר יום יודע לה' לא יום ולא לילה והבן היטב, כי זהו ממש ישועות יעק"ב שהוא תיקון סוד ההבלים עצמם בסוד ההויו"ת המתגלות כמנין יעק"ב, וכ"ז נמשך מחיצוניות הדיקנא שהיא אלהי"ם, וה"ס אתה הוא מלכי אלהי"ם צוה ישועות יעק"ב, ונאמר בך צרינו נגנח וכו', אך גלוי הרצון הוא העומד להחזיר כל הדברים לשלימות ההארה ומדרגת הלבנה בסוד הכ"ח עתים, שיחזרו הכל לעת רצון, ואלה שני ההארות הם נזכרים כאן, אלהי"ם ברב חסדך ענני באמת ישעך, כי בהתגבר הרב חס"ד בסוד רצון הפנימי ממתק האלהי"ם ואז מגיע הדבר לסוד ישועות יעקב שהוא תיקון האמ"ת בהתחזק החויו"ת כנ"ל, והנה זהו ג"כ סוד הפסוק לקרוא שנת רצון לה' ויום נק"ם לאלהינו, כי יום הנק"ם ה"ס מזל ונק"ה. והסוד למה נקרא יום, הוא להיותו כולל כל בחי' התריסר שעתי כמו שידעת וכו תלוים הנקמות אשר יעשו בס"א כי הוא הקו השמאלי בסוד ונקיתי דמם לא נקיתי, אך שנת רצון היא תלוי' בסוד הרצון הפנימי המתגלה בנוצר, והוא כי שנה היא שנת הלבנה היא שנ"ה ימים שלה, והם כל בחי' הירח בסוד סיבובה בחסרונה ובמלואה וכולם כ"כ נכללין בכלל א' בסוד זה הרצון ונקרא הכל שנת הרצון, נמצא שבגלוי המצח תלוי קבלת התפלה כנ"ל, והוא ענין התתקבל שאמרנו לעיל, והנה חז"ל אמרו אימתי עת רצון בשעת שהציבור מתפללין, ותראה כי הקדיש ותתקבל שבו אין אומרים אלא בעשרה, כי תפלת הצבור אינה נמאסת ועכ"פ יתגלה עת רצון לקבלה

ונחזור לענין, כי השבת ה"ס הרצון דא"א אבל בתחלה מאיר רק בסוד אהי"ה יה"ו אלא במנחה ששם סוף העלי' אז נתגלה הרצון הפנימי עצמו בסוד ואני תפלתי לך ה' עת רצון, וסוד הענין כי הנה כבר שמעה סוד התריסר שעתי כי וא"ו מהם חסד וא"ו מהם דין המעטת האור, וע"כ באלה הששה מתעוררין הדינין בסוד אמצע הרצון הרוצה בך, אבל בשבת סוף הרצון מתגלה שבו יהיו נקבעים הדברים לנצח בסוד הו' הראשונים לבד כמ"ש למעלה בענין הולך ואור עד נכון היום, ולכן בשעת שליטת הו' השניים נתגלה הרצון הפנימי דהיינו בשעת המנחה, וזהו כח המיתוק הגדול לפי סוף הרצון באמת

והנה סיפר בכאן איך שאל רשב"י מתחלה [אימתי אתגלי] ולא ענוהו, ואח"כ שאל עוד פעם שנית ואמר לבנו ר"א אימתי אתגלי, וסוד הענין כי הענין זה של האדרא הי' התיקון הגדול שהיו מתקנין, ורשב"י לקח הכל בחזקה בסוד כל חד ישוי ידוי בתוקפוי כנ"ל ולכן הוא היה העיקרי בזה הענין, ועד עתה הוא התחיל לסדר הדברים וכך היו מתעוררין עליו מלמעלה, ולא נתנה רשות וכח לאחר זולתו לדבר וכששאל אז מיד נפתח הפתח לכולם שיוכלו גם הם לדבר ולהגיע בדיבורים אל התיקון הנרצה מהם וזהו כשאלה הא' שעל הכלל היתה ואז שאל שנית והלכו הדברים בפרט למי שהי' ראוי לתקן התיקון ההוא ויתגלה הסוד ההוא ע"י, ואז שאל לר"א בנו ונתן לו כח להשיב התשובה הראוי' להתקן התיקון כראוי, והנה האמת שלפי מה שהי' הולך ומתגלה מן הסודות כך היו הדברים