אדיר במרום קכה

העולמות כמבואר במקומו. אמנם מציאות הנוקבא היא מן הו"א עצמו, כי היא חלק א' ממנו, אלא שאו"א בונין אותה ומביאים אותה לו"א ומחברים אותה אליו. והוא מה שאמר ויביאה אל האדם, וכשנתחברה אליו אז נאמר ע"כ יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק וכו', והענין כי אע"פ שהבנין הוא מצד או"א כמו שכתבנו, אך העצמות הוא מן הז"א עצמו, וה"ס כי מאיש לקחה זאת, וה"ס ג"כ מאת ה' היתה זא"ת

ואפרש לך ענין העזיבה הזאת שהוא סוד גדול. דע כי או"א הם הבונים את הנוקבא אבל זה בזמן התרדמה של הז"א בסוד הדורמיטא, וסוד הענין הוא כי האחורים שלו נתנין לנוקבא ע"י או"א ולכן נקרא שהם בונין אותה אבל מגוף הז"א עצמו. אמנם אין הז"א נותן לה האחורים האלה אלא או"א, וסוד כ"ז הוא כי לפי הקשר שנקשרים הפרצופים כך הוא ההנהגה בזמן הדורמיטא שאז המוחין דז"א עולין למיין נוקבין אל או"א ואז בכח המ"ן האלו בונים או"א את הנוקבא, ואפי' האחורים האלו שלו הנתנין לנוקבא אינן הולכין ממנו אלי' כי אינן פונין אלי' אלא אל או"א, כי הלא הז"א הוא הו' המבריח מן הקצה אל הקצה, או שעולה להחזיק כח דאו"א או שמשפיע לנוקבא, וע"כ בהיותו למ"ן הוא מתדבק באו"א ואז הם הפועלים בה כנ"ל, ונוקבא אע"פ שנבנית מגוף הז"א מ"מ נבנית ע"פ מציאות או"א הבינים אותה. אמנם החיבור של זו"ן אי אפשר לעשות אלא בבחי' עצמן לבד כי היא שלימותו, והם ממש החסד והדין של הדעת עצמו שלהם שייך החבור והיחוד ושאר המאורות אין להם ענין בזה. וע"כ הנה או"א מתחברים אל הזו"ן עד הזיווג אך הזיוג נעשה בבחי' זו"ן לבד, והבן היטב. וע"כ צריך שתסתלק שליטת או"א מן הנוקבא ותהא השלימה בבחי' הז"א ואז יזדווגו, אך כ"ז נמשך מהתעוררות הז"א כי הנה בעוד שהוא מ"ן באו"א הנה הוא פונה אליהם ואז הם בונין את הנוקבא במה שלוקחין מאחוריו כנ"ל, אך אח"כ הוא עוזב אותם כשחזרו המוחין בראשו אינו פונה עוד אליהם אלא לנוקבא ואז גם שליטת או"א מסתלקת מנוקבא ונשארת בבחי' ז"א, וע"כ נאמר על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, כי כשהוא מתעורר מן הדורמיטא אז רואה כי מאיש לוקחה זאת, כי אע"פ שאו"א בנוה באמת הוא שמו"א עצמו בנוה, וכך צריך שיהי' בסוף שבחי' הז"א תשלום ואז יהי' הזיוג

והנה תדע שיש אב ואם לאשה והם ישראל סבא ותבונה. ויש אב ואם לאיש והם אבא ואימא עילאין. והנה הז"א כשמסתלקין יסו"ת ממנו לבנות הנוקבא, הנה הוא מקבל מוחין מאו"א עילאין ואז נעשה כל הקשר שאמרנו, וכשהוא עוזב את אביו ואמו עילאין אז מסתלקת השליטה דאו"א מנוקבא כי הכל קשר א' כנ"ל. והנה כל זה הוא סוד העבודה, כי הנה הכהנים והלוים מעלים הקרבן והיא הנוקבא המתתקנת בכל התיקונים שעל ידי התחתונים לעלות לפני הז"א לזווג היום בכל מה שצריך להשפעת התחתונים ואו"א צריכין לבנותה, וזה נעשה ע"י התעוררות הכהנים והלוים שהם חסדים וגבורות לז"א, והענין כי עצם הנוקבא מת"ת שנאמר בה כי מאי"ש לקחה זא"ת אך התו"ג הם הבונים אותה בהתמשך בהם או"א בסוד ימין ושמאל, ולכן הקרבן הוא מישראל, וההקרבה בכהנים ולוים לבנותה ואז עולה הקרבן ומקרב ומחבר הנוקבא אל הז"א, אך הכהנים הם להקריב בתיקון הבנין מצד אבא, והלוים הם מצד אימא לסוד העלי'

אמנם בתחלה היתה העבודה בבכורות ואח"כ עברה אל הכהנים, והענין כי כיון שצריך שיעשה הבנין מצד או"א, הנה המעורר אותם צריך שיהיו מבחי' זו שיוכלו לעורר אותם ואח"כ צריך שיהי' בהם בחי' או"א. ובאמת הבכורים הם מוכנין לדבר הזה, וסוד הענין דע כי ז"א נקרא בכור מצד א"א ואו"א שהם באמת בכורים. אמנם הוא נקרא כך בכת המוחין אשר בו שהן הב"ד הנמשכין מהם כמו שידעת. והנה בערך או"א אל ז"א כך הם זו"ן אל הנשמות, והבכור יש בו כח הרבה כאביו ואמו וגם מזו"ן, והענין כי אמרו