אדיר במרום קה

אמר היש ה' בקרבנו, ואינו אומר בנו, אך הענין הוא כי מן הקדושה המנהיגתם הי' נמשך ההארה המתלבשה בתוכם ממש. ולכן אמר [לצרפא בלבהון], כי בחי' הארה הזאת היו רוצין לדעת בבירור ואמרו היש ה' בקרבנו אם אין, והענין כי בז"א הוא ה' וההנהגה לפי ענינו הכל בסור הוי"ה, אך א"א נקרא אי"ן. אמנם באדר"ז אמרו ע"ק איקרי אין דבי' תליא אין, והענין כי א"א מתפשט לצורך הז"א ומצד זה נאמר בעתיקא תליין. ובאמת שהי"ש מתחיל מח"ס שמשם או"א בסוד קנ"ה חכמה קנ"ה בינה ב"פ קנ"ה גי' י"ש, אבל א"א מצד מה שהוא נמשך לעתיק זה נקרא אי"ן

ועתה אומר לך למה היה זה הענין שם במסה דוקא כדי שתבין היטב כוונת ישראל בו. דע כי הנה רז"ל אמרו שהקב"ה נגלה כבחור על הים וכזקן מלא רחמים על הר סיני, וס"ז נתפרש במ"א, שבים הי' ז"א במקומו, ובסיני הגיע עד הדיקנא דא"א. וצריך שתדע שגם בליל פסח באו לו כל המוחין מה שקיבל אח"כ שנית עד המתן תורה. אמנם יש חילוק גדול כי במ"ת הגיע אל האריך בהדרגה ונמצא שהוא עולה ממדרגה למדרגה עד שם, אבל בליל פסח לא הי' כך אלא שהמוחין כולם נכנסו בו בלי סדר ובבת האור הגדול יצאו ממצרים. וזה צריך שתדע שבהיות הו"א למטה אז הוא זמן מלחמה שהאויבים נלחמים והוא משחית אותם אבל כשעולה למעלה אינו כך כי אינם יכולים אפי' להלחם ונבלעים מיד. והנה במצרים הי' במקומו, אבל כשבאו בו כל המוחין האלה לא הי' זמן מלחמה אלא בגילוי שלו מיד נכנעו כולם ובא פרעה לקרוא למשה ולאהרן ועכ"ז הי' נגוף ורפוא, אבל הקב"ה רצה להיות נלחם דוקא כדי שיתוקנו כל הדברים במדרגותיהם כי מה שנעשה כך בדרך נס שלא כסדר הבריאה לא יוכל לתקן תיקון גמור אלא לפי שעה כדי שאח"כ יעשה התיקון גמור, אבל התיקון הגמור הוא שכל מדרגה ומדרגה לפי ענין מציאותה וטבעה תתוקן היטב, והנה מפני כך רצה הקב"ה שיהי' עוד מלחמה דוקא, וה"ס כי ה' נלחם להם במצרים, ואז אפי' שהיו רוצים להכנע הקב"ה לא רצה ורצה שיקומו וילחמו לעשות בהם נקמה אמתית וגמורה. והנה מיד אחר שיצאו ישראל ממצרים נסתלקו המוחין מן הו"א וחזר לקטנותו אלא שחזר לקבלם אחד אחד עד מתן תורה, ונמצא שבזמן קריעת ים סוף הי' למטה במקומו כנ"ל, אבל באמת כתיב דבר אל בני ישראל ויסעו, והיינו שיסעו אל העתיקא, ואז ועתה הרם את מטך, שמשם קיבל כח המטה לקרוע את הים, אבל הענין הוא ששתי פעולות נמצאו כאן, א' מסטרא דעתיקא וא' מסטרא דז"א, אך ז"א לא עלה כלל אל העתיקא וגם לא נכנסו בו מוחין כיציאת מצרים אלא הוא עמד במדרגתו, אלא שהעתיקא למעלה נגלה למה שנגלה לתת כח אל הז"א ואז הים נקרע מצד א"א והנקמות נעשו מצד הז"א. אך עדיין הי' צריך תיקון אחר כי הי' צריך שהז"א מצד עצמו יתוקן אפי' בהיותו למטה, וגם בלא צורך הארה וסיוע העתיקא, וזה הענין היה במרה כי אז נסתר הא"א ונשאר הו"א במקומו לבד, והמים היו מרים וישראל לא היה להם להתלונן אלא לשאול ולדעת מה זה ואז היו יודעין דרכי המקום ב"ה כראוי, והם התלוננו אבל מיד ויורהו ה' עץ, וזה העץ הי' הרדופני, כי הי' מצד הדין למטה, אבל כך רצה המאציל ב"ה שיתוקנו הדברים כך שאפילו למטה יהי' טוב לישראל כי כל הדינים יתוקנו. וז"ס כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, שיש קושיא על זה הפסוק אם אין מכה רפואה למה. אך סוד הענין כי במצרים נלחם בסוד זה הקטנות, ובאמת הוא דין שמשם יוצאין המכות והחלאים, אבל לישראל הוא טוב ואינו מכה כי לגביהם הדין נמתק ולכן כל המחלה אשר שמתי במצרים, אע"פ שאתה תראה המדרגות כך כמו דין שמהם יוצא המחלה במצרים, הנה לא תירא שיהי' כך לך, כי אם שמוע תשמע וכו' אז אפי' הדיו הגדול יהי' טוב לך ורק רע לס"א, וזהו כי אני ה' רופאך, והבן היטב.